בא אל פרעה

 דרך דרוש, בס”ד. הפסוק אומר: ויאמר ד’ אל משה בא אל פרעה כי אני הכבדתי את לבו ואת לב עבדיו למען שתי אותתי אלה בקרבו. ע”כ. רצוני לעמוד על ג’ הערות ולקשר אותם כאחד.

א’  וכבר עמדו על זה הרבה מפרשים, דהוה ליה למימר “לך אל פרעה” כי הרי הקב”ה עומד כביכול עם משה ולא לפני פרעה ורצונו ית’ שמשה ילך למקום אחר, והיינו לפרעה, א”כ מה זה “בא אל פרעה” דמשמע שהקב”ה נמצא אצל פרעה ומבקש ממשה לבא עליו, אל פרעה ואל ה”י שנמצא אצלו

ב’  כי אני הכבדתי את לבו וגו, למען וגו’. תמוה, כי בכל מקום “כי” הוא נתינת טעם על מה שבא אחריו, ומה נתינת טעם יש בזה שהקב”ה הכביד את לבו וכו’ לזה  “למען שתי אותתי בקרבו”? אדרבא: אם פרעה הכביד את לבו עצמו זה טעם הגון למה ישים הקב”ה את אותתיו בקרבו, אבל מה המובן שמשום שהשם ית’ הכביד את לבו אז לכן מוכרח הוא ית’ כביכול להרבות להכות את פרעה וכו’? ועיין ושפתי חכמים בשם מנחת יהודה שקדמו לי להקשות כן, ומה שפירש.

ג’  תיבת “אני” מיותר, דהוי מובן היטב אם כתב רק “בא אל פרעה כי הכבדתי את לבו” וכו

אז כבר פרשו מפרשים לנקודה א’ שאה”נ המובן הוא שהקב”ה אכן נמצא אצל פרעה. והיינו אפילו במקום הכי ריק כביכול ממציאות השם ית’, מ”מ נמצא הוא ית’ שם, וקאמר למשה כי אע”פ שהוא חייב ללכת ולפגוש עם התגשמות הסטרא אחרא עצמו ומקור הטאומה בעולם מ”מ אין להתלהב מזה כלל כי באמת בזה משה רק בא אל השם יתברך עצמו כי אין עוד מלבדו וכל מאן דאמר אחר כמאן דליתא דמי. כעין זה פרשו, ואני בעצם אוחז הך שיטה.

הנקודה השנית אפשר לתרץ כך: דהנה אע”פ שהוא היה והוא הווה והוא יהי’, ית’, ואין עוד מלבדו, מ”מ יש בריאה שנתחדש במעשה בראשית שהוא כביכול מופרד מהקב”ה, ודבר העיקרי שנברא יש לומר הוא “בחירת אדם”. שהכל מאתו, ית’, מרצונו, אבל מ”מ יש דבר נקרא ‘בחירה’, שאדם חופשי בבחירתו וכביכול יכול לעשות כנגד רצון בוראו, ית’. ואע”פ שדבר זה אין אנו יכולים להבין אותו, איך שהכל מרצונו ית’ ומ”מ אפשר, ח”ו, לעשות כנגד רצונו, אע”פ שא”א להבין, מ”מ, מציאות היא.

ולכן הדבר הכי קשה לצדיק כמשה הוא כגון פרעה העומד כנגדו ברצון עצמו, כי הרי כל עיקר הבריאה הוא בשביל הבחירה, וכביכול ה”י מחויב לכבד את בחירת האדם, שכן הוא רצונו, ית’ שיהי’ לאדם בחירת חופשית

אז יש לפרש כך: בא אל פרעה כי אני הכבדתי את לבו וכו’, אם פרעה בעצמו היה המכביד את לבו הפעם כמו שהוא עשה עד עכשיו, א”כ, משה, אני מבין שקשה לך ללכת עליו, כי אין דבר קשה לך מזה כאדם כפרעה עם בחירתו החופשית הרעה בתוקפו, כי כיון שאני כביכול מוכרח לכבד את רצון ההוא משום סיבת הבריאה למען הבחירה, א”כ אין דבר קשה כזה שהוא יעמוד נגדך ונגד רצונך הטהור וששום דבר ימנע ממנו הבחירה שלו. אבל עכשיו הנני אני הכבדתי את לבו, ולא הוא, וא”כ הוא בעצם לא עומד נגדך, אלא רק אני. והיינו אע”פ שפרעה יפעל נגדך אבל אתה, משה, יודע שזה רק אני, שחכמתי גוזר שהוא לא יתן לכם לצאת עכשיו, והיינו למען שתי אותתי אלה בקרבו, למען הרבות עוד מופתים בקרב הארץ אני עושה את זה. ואחרי שאתה יודע שזה אני, ה”י, ש”עומד נגדך” ולא פרעה, אז לכן דבר קל הוא ללכת אליו ולעשות מה שצריך לעשות. כי עכשיו שאתה יודע שזה אני ולא “אחר” לכן אתה לא הולך אל פרעה אלא אתה בא אלי

ו”כי אני הכבדתי”, “אני” המיותר, הוא להדגיש כל הנ”ל, שהשם יתברך לבדו פועל לבדו כל העניין, והיינו חזקה ג’ פעמים אותו ענין, לרמז בתוקף כמה הקב”ה נמצא ופועל לבדו אפילו במקום הכי גרוע אפילו בכסא אבי אב הטומאה עצמה

ולעבודתנו, אני מקווה שהדבר כבר מובן היטב. שאין לפחד ולהזדעזע ולהתפעל כלל מכל דבר קשה, מכל מניעה לדבר שבקדושה, כי כל ההתנגדות וכל המניעות לדבר שבקדושה הם כאינם ממש, כי ודאי וודאי השם יתברך לבדו נמצא אתנו בכל דבר לעודד אותנו למען שיתקיים רצונו הטהור ית’. כל שאנו יודעים את זה: שהסטרא אחרא אין לו ממשות באמת (כי הוא עומד להתבטל, ורק האמת יש לו קיום לנצח, וכל העומד להתבטל כבטל ועומד דמיא) כל שאנו יודעים את זה, הידיעה הזאת יש בו כוח להעמיד האמת בתוקפו, שבאמת אין בהסטרא אחרא שום כוח עצמית (כי ידוע שכל כוחו אינו אלא יניקה מן הקדושה. ובאמת, כוח יניקתו היא מן העבירות של בנ”י ח”ו, ומחסרון ידיעתנו בזה גופא–שאין בו ממש, מחסרון ידיעה זה יש לו כוח לינק מן הקדושה. אבל כשאנו מתחזקים בידיעה זאת: שכל כוח הס”א הוא בשקר ודמיון, ע”י חיזוק בדעת זה, זה עצמו מונע ממנה כוח היניקה, והבן היטב), וכל שאנו תופסים בידיעתנו שכל כוח הסטרא אחרא הוא שקר ודמיון כזב, כל שאנו צועקים בשכלנו “שקר אתה!”, כל זה מגלה את האמת, שאין עוד מלבדו, ית’. וזה עיקר עבודתנו עלי אדמות, לצעוק אל השקר “שקרן אתה! אתה לא קיים”, עי”ז אנו מחלישים עוד ועוד כוחו ו”מציאותו” עד שסוף סוף לא יישאר ממנו מאומה כלל ועיקר. במהרה בימינו, אמן. והבן היטב

featured image:

יוצר האדם ומנהיגו הוא עשהו ויכוננהו מוכן להבין ולהשכיל השכלה גדולה יותר ממלאכי השרת

(מספר דרך עץ חיים של הרמח”ל)

The Creator of man and his Director made him and established him prepared to understand and to cognate with great intellect, more than the ministering angels.

(The Way to the Tree of Life by Rav Moshe Chaim Luzzatto)

Oil on canvas

ציור שמן על קנבס

 תשס”ט
35 x 50 cm.