<span lang='en'>דרך ישר</span>

דרך ישר

posted in: Blog | 0

יש דרך ישר וקרוב לפני האדם ואם הוא פוסע בדרך זה אז הוא מגיע ישר למקום חפצו. וזה הבחינה המובא בפרש”י ז”ל, בתחילת חומש במדבר, שרצה הקב”ה להכניס את בני ישראל לארץ ישראל בשלושה ימים ישר מהר סיני, ומיהר להם הדרך וכו’ עיי”ש.

דרך זה הוא דרך אמונה פשוטה, והוא דרך תמימות, בחינת “אני –ל שקי התהלך לפני והי’ תמים (בראשית י”ז:א’). בדרך זה האדם לא נתקשה בשאלות, והיינו שכל קושי השאלות שיזדמנו בדרכו הוא מדלג עליהם על ידי תמימותו ופשיטות אמונתו.

וההולך בדרך זה הוא תמיד נכנס לארץ חמדה בזמן קצר, בחינת שלושת ימים, בחינת מה שאמרו רבותינו ז”ל שהקב”ה לא ישאיר את האדם בצער יותר משלושה ימים (צריך למצוא המקור). ושוב יתנסה, ועל ידי תמימותו שוב הוא נכנס לארץ הקודש, במדרגה עליונה יותר, וכן הלה.

אבל מי שנתקע בשאלות, ומעכב עליהם ולא מדלג עליהם על ידי אמונה, אלא מתייחס להם כקושיות של ממש, אז הוא נופל לבחינת המרגלים, שלא בטחו בהבטחת הש”י בתמימות ופשיטות, בחינת “כי לא האמינו ב-קים ולא בטחו בישועתו” (תהלים ע”ח:כ”ב). אלא חקרו בשכלם, והביטו בטבעת הדברים, וראו קושי הדרך לפניהם, והחשיבו הקושי כגדול ואיום כנגד האמונה, ולכן נפלו. ונחשב כחטא הגדול ביותר, ונענשו והתעכבו במדבר ארבעים שנה עד שמתו שם, כמבואר בפרשיות ספר במדבר. וכן לכל שלא סומכים על האמונה, אלא שמתייחסים לקושיות כדבר של ממש וממצעים כנגדם חכמות של הבל, רק מעכבים ומרחיקים ישועתם מאוד מאוד, מעקמים דרכם, טועים בדרך, ומטעים אחרים אתם.

“עיני בנאמני ארץ לשבת עמדי הלך בדרך תמים הוא ישרתני.” (שם ק”א:ו’) “אשרי תמימי דרך ההולכים בתורת הוי’.” (שם קי”ט:א’)

כי הקליפה קדם לפרי. ולכן כשהולך אדם, על כרחך הוא פוגש קודם את הקליפה, הקושיות. כי נסתר הקב”ה מן האדם למען הנסיון, הבחירה. ועיקר עמידה בנסיון הוא לילך בתמימותו, צדיק באמונתו יחי’. ולא יתייחס לקושי ולקושיות, ולדעת דתשובתם תמיד נמצאים בצדם. ואם אין תשובה אז לא הי’ צריך תשובה, כי הוא מן הקושיות שאין להם תשובה בעולם הזה. אלא ידלג על הכל, על ידי אמונה פשוטה. שהכל כשורה, הכל מתוכנן מלפניו ית’ לטובתו. ואדרבה, כל דבר, גדול וקטן, שהוא פוגש בדרכו, הוא נצרך לו מאוד, לגמרי, למען תיקונו. כי הכל מוכן לו כשולחן ערוך מלפני המלך. אלא שכל דבר מונח לו בתוך הקליפה שלו. ודרך הנכון הוא לא לסוג אחור ממראה קושי הקליפה, אלא לשבור אותה בכח אמונתו. כי אין דרוש ממנו אלא להאמין ולהמשיך בתמימות דרכו. נעשה ונשמע ובסוף גם יבין, אבל בתחילה צריך לקיים המעשה, מעשה אמונה.

featured image:

לית מחשבה תפיסה בך כלל

(תיקוני זהר י”ז.)

No thought grasps You at all

(Tikkunei Zohar 17a)

Oil on canvas

ציור שמן על קנבס

תשע”ט

60 cm. x  80 cm.