ציור הוא ודאי בחינת מדמה, ואינו שֵֹכל. אפילן ציור של שם הוי’, ב”ה, אפילו במחשבה, אינו אלא מן המדמה ואין השכל עצמו, אם אמנם מחובר להשכל, ומשמש את השכל למען מטרה הק’. וזה עבודת בציור שהיא כתפילה, לקדש המדמה. כי התורה לבד היא השכל אבל התפילה היא בחינת מדמה ומשמש את התורה

כי עיקר תפילה היא בלב, וכמשאז”ל איזו היא עבודה שהיא בלב, הוי אומר זו תפילה (תענית ב.). ותכלית התפילה היא בחינת דברים היוצאים מן הלב נכנסים ללב (עיין של”ה הק’ שער אותיות, אות ל’, בשם רבינו תם בספר הישר), שמטרה התפילה היא להכניס הדברים בלב של מעלה, כביכול. ואפילו שמתפלל דברי אנשי כנסת הגדולה שיסדו סדר התפילה ברוח הק’, או שמתפלל פסוקי תהלים, שהם ודאי דברי תורה, ואפילו הוא מתפלל עם כוונות האר”י ז”ל, וכד’, אפילו הכי, עיקר התפילה הוא בלב, ולב היא מקום המדמה, כמש”כ בתיקוני הזהר (י”ז.) בינה ליבא ובה הלב מבין. ובינה היא בחינת המדמה הק’. שבינה היא בחינת מדמה מלתא למלתא. נמצא דעיקר התפילה שהיא בלב היא בחינת תיקון וברור המדמה, שעל ידי תפילה מעלה כל מחשבת הלב, שהיא מעורבת בשתי יצרים, ומקשר הטוב שבה לדברי תורה של תפילה, וזהו הנ”ל שתפילה היא בחינת המדמה הבלתי מתוקן מקושרת לשכל, לתורה, ומשמש אותה

וכן ציור, שהוא גם יוצא מן הלב, תכליתו להתקשר לשכל, לדברי תורה, לשמש הקדושה

כי ציור ותפילה באמת ענין א’ הם, דשניהם להשיג לקשר הלב להשכל, ולהעלות הנצוצות הק’ שנפלו בקליפה, להעלות ולהחזיר אותם למקומם בקודש, בחינת שכל, בחינת תורה, בחינת כל כתבי הקודש, בחינת שמות הקדושים, בחינת שם הוי’ ב”ה, להעלות ולקשר ולחבר הכל לשורשו בקדושה, וזה נחת רוח ליוצרו, בחינת שובו בנים (ירמיהו ג’:י”ד,כ”ב), בחינת מקבץ נדחי ישראל (ישעיהו נ”ו:ח

וזה שבחינת גימטרי’ ציו’ר עם י’ד הצייר, גימ’ ש”ך, מיתוק ש”ך דינין (הגה”ח הרב אברהם צבי קלוגער, שליט”א). ועיין ליקו”מ קמא מ”ח, מ”ט: א’, ב

feature image:

יהי רצון על הדלקת נר שבת

Tefilla over the lighting of Shabbes candles

וזכני לגדל בנים ובני בנים

חכמים ונבונים

אוהבי השם ירא א-קים

אנשי אמת זרע קדש

בהשם דבקים

ומאירים את העולם

בתורה ומעשים טובים

וכל מלאכת עבודת הבורא

Oil on canvas

ציור שמן על קנבס

תשע”ט

100 cm. x 70 cm.