מאין יבוא לי כח לעמוד בפרץ

אמרתי לפני הא-קים. גם את זה (הרבי מליובאוויטש, ז”ל) ראוי לי לשמוע לכל הגה שלו, להאמין ודאי, ולדייק ולדקדק ולפשוט מדבריו וכו’. אלא שאין לי כח לזה, אלא רק לציית קצת כמו שאני עושה, מן הצד. ולא טוב מצב זה. אבל כח להתחבר ממש. מאין? כי לזה צריך גם לעמוד וללחם כנגד כל מתנגד לו. ולזה צריך לתרץ כל הסתירות שלכאורה יש בין דבריו ובין דברי החולקים. וכח לזה מאין

כי כן צריך לעשות היום, שהלבבות והמוחין כל כך בקטנות ואין מי שיכול לעמוד בפרץ ולהראות שהכל הוא מא-וה אחד ומרועה אחד ואין בין הצדיקים ובין החכמים האמתיים אלא שזה דבר מבחינה זו וזה דבר מזווית אחרת. ואפילו אם יש סתירה מוחלטת, מ”מ אלו ואלו דברי א-קים חיים. את זה, מאין יבוא כחי להראות

ואתה קדוש יושב תהילות ישראל, ומראה לי תמיד שאין מניעה. והיכא שראיתי מניעה, זה כמו מראה מקום לאיפה שצריך דוקא למצוא א-קותך, פנים שלך שלא זכיתי לראות מקודם. אז יושב בדד אני ומצפה לראות. לישועתך קויתי השם

featured image:

digital image: ציור מתניא פרק כו 10