תורת הרמז

תורת הרמז

posted in: Blog | 0

תורת הרמז. ענינו הוא שאדם רוצה לדעת סוד השגחת ה”י עליו, והיינו להבין ולהשכיל השגחת השם, כמו מי שרוצה מַפָה לדעת איך להגיע למקום חפצו. כי השגחת השם על האדם היא תמונה* שלמה נפלאה מאוד, בדיוק מבהיל כל פרט ופרט כל סדר דברים, תמים יחדיו, תכלית שלמות היופי והטוב

*הגה. ותמונה זו היא בחינת “יד” של חכם המלך שבספור “מבעל התפילה” שבספר ספורי מעשיות. עיי”ש והבן

אלא שרובו ככולו (של השגחתו ית’) נעלם מן האדם, ולא רואה דרכו איך ללכת. והוא צריך מאוד לבקש ולחפש הש”י. (עיין הקדמה שניה לספר ספורי מעשיות שמאריך בזה, ובמעשה א’ מאבדת בת מלך, שם) והקב”ה מציץ מן החרכים (שיר השירים ב’:ח’) והיינו מגלה קצת אור השגחתו לאדם המחפש אותו ית’. וזהו המרמזים שאדם חייב לשים לב עליהם ולהשתדל להבין אותם כנכון. כי כל מארעות האדם בהשגחה פרטית להאיר לאדם דרכו לחזור אליו יתברך

וזה רמזי תורה. ללמוד מתוך התורה, (ומתוך חייו, שהוא נמי תורה נעלמת בבריאה) ללמוד דברי תורה על עצמו, על מצבו הפרטי. דהוא מחיובי כאו”א. לעסוק בפרד”ס התורה

*

מחסדי הש”י שהוא ית’ נותן לאדם להרגיש שתמונת חייו היא תמונה שלמה ותמימה ויפה כזה וכו’, וכנ”ל, אע”פ שהוא כמעט ולא מבין כלום, אבל הוא מרגיש שהוא דבר שלם ומתוקן מאוד (אפילו שהרגשה זו היא בדקי דקות בתת-הכרה שלו), שיש לחייו סדר ושלמות כזה מבהיל הרעיון, וכל פרט ופרט יש לו הבנה נכונה כלפי כל דבר ופרט אחר, וכו’. מרגיש שאינו מִסְכֵּן הולך בחושך ובבלבול, אלא יש משמעות נפלאה א-קית לכל דבר פרט וכלל. כך מתנת א-קים לכאו”א הרוצה להתעורר ולשים לב אל הרגשות אלו הטמונות בתוכו. אע”פ שלא רואה וכו’ כנ”ל [בחינת אע”ג דאיהו לא חזי מזלי’ חזי (מגילה ג’ א’)] והרגשות אלו נותן לו חשק נמרץ לחפש את הש”י שוכן בערפל (שמות כ’:י”ז), ולדעת יותר. וכפי החיפוש באמת הגלוי. ורמזיו ית’ נתגלים לו לאט לאט וכו

featured image:

לית מחשבה תפיסה בך כלל

(תיקוני זהר י”ז.)

No thought grasps You at all

(Tikkunei Zohar 17a)

Oil on canvas

ציור שמן על קנבס

תשע”ט

60 cm. x  80 cm.