בגדי חול של משיח

בגדי חול של משיח

posted in: Blog | 0

זהר תצא ר”פ: והוא מחולל מפשעינו (ישעי’, נ”ג:ה’)—דאיתעבד חֹל בגיניהו


מקודם כתבתי מזוית אחד על ענין זה, שגלוי הצדיקים בכלל והמשיח בפרט תלוי בזכות הדור, שהם מכינים כלים להלביש קדושתם. כאן רצוני לבאר, בס”ד, פן אחרת בענין, שעצם כל דבר שבקדושה מוצא התנגדות גדולה בעולם הזה

לבאר. כי לקדושה להתגלות בעולם הזה, הרי הקליפות רודפות אחרי’. רק בהעלם יש שמירה לקדושה מן החיצונים. דוגמת עולמות העליונים, עלמא שאתכסיא, כנגד אותיות יו”ד וה”י של שם הוי’, שם אין לקליפות אחיזה. אבל בעולם דאתגלייא כנגד אותיות ו”או וה”ה, שם יש אחיזה לסטרא אחרא. כי כל קיום הסטרא אחרא הוא רק מן הקדושה ותמיד מחפש קדושה לינק ממנה. לכן גלוי הקדושה בהאי עלמא אינה אל מעט מן המעט, ובתחבולות רבות

ולכן, מבארים רבותינו הק’, משיח הי’ צריך לבא לעולם דוקא בדרך שלא יכירו בו כוחות הטומאה, שלא יאחזו בו.  לכן בא דרך בנות לוט עם מעשה ההוא, וגם דרך מעשה תמר ויהודה, כי אחרת א”א הי’ למשיח להיכנס בעולם הזה

ונר”ל שזה גם סוד שלא הי’ לדוד המלך ע”ה אפשרות לחיות, ונתן לו אדם הראשון שבעים שנות משלו. וזה לשון ילקוט שמעוני בראשית רמז מ”א: זה ספר תולדות אדם, העביר לפניו (אדם הראשון) כל הדורות, הראהו דוד, חיים חקוקין לו ג’ שעות. אמר לפניו: רבונו של עולם, לא תהא תקנה לזה? אמר: כך עלתה במחשבה לפני. אמר לו: כמה שני חיי? אמר לו: אלף שנים. אמר לו: יש מתנה ברקיע? אמר לו: הן. אמר לו: ע’ שנים משנותי יהיו למזל זה. מה עשה אדם? הביא את השטר וכתב עליו שטר מתנה, וחתם עליו הקב”ה ומטטרון ואדם. אמר אדם: רבונו של עולם, יפיות זו מלכות וזמירות הללו, נתונות לו במתנה ע’ שנה שיחיה ויהא מזמר לפניך. וזה שאמר הכתוב: “הנה באתי במגלת ספר כתוב עלי

נ”ל שמזה גם ביאור הייסורים גדולים ונוראים שעבר דהע”ה בחייו, שהם הגינו על חייו ודחו מידת הדין שמקטרג לפני הקב”ה שלא יכול להביא אור גדול כזה לעולם, שיחזיר העולם לתשובה, ויבלע מוות לנצח. אבל הסט”א מתפייס בייסורי הצדיק, בחינת יסר יסרני –ה ולמות לא נתנני (תהלים קי”ח:י”ח

לכן יש הרבה צדיקים נסתרים, שאינם יכולים להתגלות, שהגלוי יכלה את חייהם, ח”ו, ויפסיק פעולותיהם. ואפ’ הצדיקים הגלויים ונודעים, ידוע שרוב קדושתם אינה ידוע. והנסתר מרובה על הנגלה

ומשיח, מרוב קדושתו, לא יכול להתקיים בעולם הזה אלא בהסתר גדול, מטעם הנ”ל, שלא יאחזו בו החיצונים. אבל “בבגדי חולין”, והיינו הנהגה כאדם פשוט, הוא כן יכול להתקיים, כי הלבושים מסתיר קדושתו מן החיצונים. ומובן, שכיון שקדושתו כה רבה, לכן הוא צריך להתלבש “בבגדי חולין” גסים מאוד, שהנהגותיו נסתרים מאוד . והוא נראה רחוק מן הקדושה, כדברי הנביא שם

ויש בחינה של הסתר עוד יותר מוסתר, והוא כשלובש הצדיק “בגדי עשו”, והיינו שהוא נראה כמו רשע, רחמ”ל. וזה סוד דרך יעקב אבינו ע”ה בקבלת הברכות מיצחק אבינו, ע”ה, על ידי לבישת בגדי עשו, עם כל ה”רמאות” שבדבר. כי מובא שלולא הברכות שקבל יעקב לא הי’ לישראל כלום בעולם, ולא הי’ מגיע העולם לתכליתו. עיין דברי הגר”א זי”ע על “חד גדיא” וז”ל: כלל גדול אצלנו שכל הטובות שהיו ושיהיו עוד, בין בעוה”ז ובין בעוה”ב, את כולם ירשנו מאבותינו בעת שבירך יצחק את יעקב. ולולא הברכות חסרנו את כל, והכל היו לעשו. עכל”ק. וז”ל זהר חדש (קמ”ב.) ר’ יוסי אמר תא חזי אי ח”ו בההוא זמנא יתברך עשו, לא ישלוט יעקב לעולם. ע”כ . לכן ד”ז, יסודי כל כך, שכל תכלית העולם תלוי בו, לא הי’ אפשר להתגלות בדרך ישר ובגלוי, אלא בתוך “בגדי עשו”, דרך ערמה. וכן הוה בכמו”כ עניינים חשובים,  כגון עם שמשון, דוק חזי, ויש להאריך, ואכ”מ ודי למבין

ועל דרך זה יש להבין המחלקות כנגד קדושי עליון, כגון בעשו ולבן כנגד יעקב אע”ה, ודוד המלך ע”ה כאמור, וכגון כנגד האריז”ל זי”ע, והרמח”ל זי”ע והבעל שם טוב זי”ע ורבינו נחמן מברסלב זי”ע ועוד רבים. דכל גלוי של קדושה גבוה מסוכן בעול”ה ומביא מלחמה מכוחות הסט”א. אבל בעיקר יש לתפוס הידיעה הפשוטה בכל זה ד”כן גזר השם ית'”. כמו דאיתא (חגיגה י”ב.) “וירא א-קים את האור כי טוב” לגנז. ע”כ

ויש סוד שמבארים המקובלים שתמיד הסוד היא מונח בפשט (וזה ענין שספירת כתר של עולם התחתון נעוץ בספירת מלכות של העולם שמעליו).  היינו הדבר הכי עמוק מוצא כלי שלו בדבר הכי חיצוני ושטחי. והיינו שבמקום הכי חיצוני באמת אפשר למצוא מונח שם קדושה הכי גבוה. וזה גם סוד: כפי ההסתר, בגודל ההסתר, כך גדול הגלוי

וזה בחינת “נתאוה הקב”ה להיות לו דירה בתחתונים”. (תנחומא נשא ט”ז) שרצונו ית’ כביכול דוקא להתגלות במקום הרחוק ביותר, שזה עיקר כבודו, כשדרי מטה מכירים כבודו. עבודה של כל מלאכי מעלה אינם חשובה לו ית’ כמו עבודת אדם בעולם השפל. עיין אור החיים הק’ על הפסוק (במדבר ט”ז:כ”ב)  ואמרו –ל –לקי הרוחת לכל בשר, ועוד הרבה מפרשים בדרך זה

וזה גם בחינת “לוחות אבן” (שמות ל”א:י”ח) שכתוב בהם עשרת הדיברות. אבן היינו דומם, היינו בחינה תחתונה של הבריאה, הגס וגשמי ביותר מד’ היסודות, שם נחקק גלוי הקדושה ביותר בבריאה, עשרת הדיברות, שכלול בהם כל התורה כולו. זה מורה על יסוד זה, שלפי ההסתר כך הגלוי, ושאין הקדושה יכול להתגלות בעולם הזה אלא בהעלמה גדולה

זה גם בחינת תרגום, כגון בקדיש וכגון קדושה של בוא לציון, בכדי להסתיר קדושה רבה שיהי’ לה קיום בעולם הזה, אז מכסה קדושתו על ידי תרגום. וז”ל רבי אשר בסידור האר”י: טעם היותה תרגום הוא כי כאן (בקדושה וכו’ כנ”ל) צריך לכסות הקדושה של לשון הקודש בתרגום כי הוא בסתר. ע”כ. וכן יש כמה תפילות בלשון תרגום כגון בריך שמה דמרא עלמא בפתיחת הארון מהאי טעמא
 
העיקר: שמרוב קדושת המשיח אז אין לו קיום בעול”ז אלא בהסתר גדול, ובתוך “בגדי חולין” שלו הוא אכן יכול להתקיים, לפעול (ולסבול). עד שהוא מתקן ומבטל הקליפות כליל, במהרה בימינו אמן. ואז יכול להתגלות. ועמו כל קומת הקדושה. אכי”ר


featured image:

אנה ה’ כי אני עבדך/בלבבי משכן אבנה/נער הייתי וגם זקנתי

Oil on canvas

ציור שמן על קנבס

תשע”ז

70 cm. x 50 cm.