ואני קרבת א-קים לי טוב

הקב”ה קרוב מאוד לכל יהודי. אפ’ אלו, רמ”ל, הנמצאים בדיוטא תחתונה ממש, עמוקים עמוקים בתוך הקליפה. כי כל הבריאה תלוי בו ומחובר אליו, ומקבלים חיותם ממנו ית’, ואין שום מציאות זולתו כלל. אז ודאי שכולם קרובים אליו ממש, כי אין מציאות אחרת

ולכן צריכין להבין מה שאמר הנביא ישעי’ נ”ט:ב’: כי אם עונתיכם היו מבדלים בינכם לבין אלהיכם וחטאותיכם הסתירו פנים מכם משמוע. וכן יש עוד לשונות כאלו הרבה בנביאים ובחכמנו ז”ל.  שמשמעותם שהקב”ה רחוק ממנו ושיש מחיצות בינינו

נראה לבאר, שודאי הוא ית’ קרוב לכל אחד, וכנ”ל. אלא שהמחיצות הם מצד האדם. שעל ידי חטא וכדומה אנו שמים מחיצות בינינו לבין יוצרנו ית’. הוא נמצא קרוב כמקודם, אלא שאנו לא מכירים שוב את קרבתו ית’.  לא ידעו ולא יבינו כי טח מראות עיניהם מהשכיל לבתם (שם מ”ד:י”ט

אז, כדי להחזיר הקרבה הנכסף. מוטל עלינו. כי הוא ית’ מצדו. כבר נמצא. קרוב ומוכן לחבק ולנשק, כביכול, ילד שעשועים שלו

אז או ששוברים המחיצה על ידי רוב חרטה ובושה. או לדלג עליהם על ידי תשוקה נמרצת. העיקר—להשיג את המטרה.  ואני קרבת א-קים לי טוב (תהלים ע”ג:כ”ח

featured image:

digital image: first attempts to set up folder Spherat Ceter 7