וינח ביום השביעי

כי ששת ימים וגו’ וינח ביום השביעי (שמות כ’: י”א). אמרו ז”ל (עיין שם מכילתא) הכתיב הקב”ה שביתה לעצמו. ומה ענינו? וגם בשמיטה (ויקרא כ”ה:ד’) כתיב: שבת להשם. אלא נ”ל דעניינו הוא. שכשעושין ישראל רצונו. ושובתים כדבעי ביום השביעי. וכן בשמיטה. אז עשיית רצונו ית’ זה נחת רוח לו ית’.  וזה וינח ביום השביעי. שזה רצונו לנוח בו ביום קדוש זה. שעולים לפניו כל המצוות שעשו בנ”י כל השבוע. וגם שובתים בשבת קודש ומתענגים בה כמו שצריך. קוראים אותה עונג. אז נחת רוח לפניו והוא גם שובת כביכול. כמו אבא שיש לו נחת רוח מילדיו העושים רצונו, ורוצים שינוח מדאגתו עליהם מכל שעובר עליהם. שרוצה שהם יבינו בשלמות שהכל טוב להם, משום שיש להם אבא כזה, כן להקב”ה

featured artwork:

ישמחו במלכותך שומרי שבת  וקוראי עונג

מתפילה של שבת, מתלמוד בבלי, מסכת שבת י’:))

Rejoice in Your Kingship those who keep Shabbos and call it a delight.

(from the Shabbos prayers, from Talmud Bavli, Tractate Shabbes 10b)

Oil on canvas

ציור שמן על קנבס

תשס”ט
100 cm. x 80 cm.