בס”ד

ד’ שבוע של ערב פסח

נראה לי לומר שראוי לכל יהודי לחשוב בכל עת על עצמו כאילו הוא היהודי האחרון שנשאר בעולם. והיינו שכל היהדות, כל קיום של רצון השם בעולם, שהוא ית’ רוצה שיהי’ תורה וכל תכליתה בעולם, כל הטוב הנצחי שבעבורה ברא הבורא ית’ את העולם, הכל תלוי בי לבד. לחשוב כאילו אין על אף אחד אחר אפשרות לסמוך. שפלוני חכם או אלמוני צדיק או קבוצה זו הכשרים ויראים ידאגו לקיום והמשך העולם, אלא שכל הקדושה תלוי בי לבד.

מחשבה זו כלול במה שאמרו ז”ל (משנה סנהדרין ד’:ה’, עיי”ש) לפיכך כל אחד ואחד חייב לומר, בשבילי נברא העולם. וגם בכלל מה שכתב הרמב”ם ז”ל בהלכות תשובה פרק ג, הל’ ה’: …לפיכך צריך כל אדם שיראה עצמו כל השנה כולה כאילו חציו זכאי וחציו חייב. וכן כל העולם חציו זכאי וחציו חייב. חטא חטא אחד הרי הכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף חובה וגרם לו השחתה. עשה מצוה אחת הרי הכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף זכות, וגרם לו ולהם תשועה והצלה, שנאמר: ‘וצדיק יסוד עולם’ – זה שצדק הכריע את כל העולם לזכות והצילו…דבריו הנובעים מגמ’ קידושין מ”א.

והיינו שהכל תלוי בי. כל העולם. כל תכלית הבריאה על כתפיים שלי. אם אני מתקרב לקיום רצון השם ית’– מוטב, ואי לאו…א”א לחשוב על תוצאות של “אי לאו”. וזהו תכלית מחשבה זו, להבין שעבודת השם במסירות נפש היא מוכרח. לא רק “אשתדל לעבוד, כדאי לי לעבוד”, וכד’. אלא “אם אינני מצליח אז אין עולם”.

אם נחשוב כן, אז רואים שודאי הקב”ה נמצא אתנו. כי “אני לדודי”. א”כ, “ודודי לי”. וודאי מצליח להתקדם ולעבוד את השם ית’ כראוי, כי לא סומך שמישהו אחר יעשה את העבודה שלי. כי אין אחר, רק אני. אני צריך לעבוד את השם. לכך נוצרתי. לזה לבד. לדאוג שהעולם יהי’ קדוש כמו שרוצה השם ית’. לדאוג שהעולם יהי’ מקום שהקב”ה רוצה לשכון בה. הכל עלי לייצר מצב כזה.

כי ודאי אני יכול לעשות מה שנבראתי לעשות. אני יהודי, פירוש: יחיד חשוב של אומה הקדושה. כ”בן יחיד” של מלך מלכי המלכים. הקב”ה לא מצפה לי לקפוץ מדרגות. אבל לעשות הפסיעה קדימה שאני יכול לעשות, זו ודאי הוא מצפה ממני. ומסירות נפש כולם יכולים לעשות. כל אחד מהמדרגה שהוא כבר נמצא. מסירות נפש: והיינו לחשוב מעבר מצב פרטי שלי. לחשוב שהעולם, תכלית הקדושה של העולם, תלוי בי. אני אחראי. והעולם הוא במצב חירום והוא צריך אותי. מאוד.

נחשוב בדרכים כאלו ונראה כמה קרוב השם יתברך אלינו, וכמה קרוב ישועותיו. בס”ד.

featured image:

אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני

(תהלים קנ”ז:ה’)

If I forget you, Yerushalyim, may my right hand forget (its strength)

(Tehillim 137:5)

Oil on canvas

ציור שמן על קנבס

תשע”ט

50 cm. x 70 cm.