אין הדין נמתק אלא בשורשו

בס”ד

יום ג’ אמור, תשע”ט

יש מושג בתורת הקבלה: אין הדין נמתק אלא בשורשו (זהר ח”ג קמ”א.) . והיינו בספירת הבינה שהיא שורש הדינים, שם הדינין נמתקים. בינה היא כנגד עולם הבריאה ששם כסא הכבוד, ותשובה מגעת עד כסא הכבוד (יומא פ”ו.) שבינה היא עולם התשובה, ששם נמתקין כל הדינין

יש ללמוד, לפי מושגינו, ולהבין בדבר, סיבת המתקת הדינין בשורשן, בבינה. כי הנה כשמשתלשל הדינין למטה בעולמנו, אי אפשר לתקן אותם כאן, כי כאן מעורב מאוד כל דבר עם השני ואינו ניכר מהותם. וכדי לתקן שום דבר, עיקר הראשון הוא שיהי’ הדבר מבורר וניכר בפני עצמו, ולא מעורב עם שאר דברים. כגון, מי שיש לו קצר במערכת החשמל בביתו. עד שהוא מברר איזה חוט חשמל מבין כל החוטים הוא הוט המקולקל אי אפשר לתקן כלום. וכשמברר החוט הנכון אז יכול לתקן

כמו כן עם דינין, שנובעים מעוונתינו, רחמ”ל. כאן למטא כל מעשינו ודרכינו מעורבים ביחד. וצריך להפריד המעשים הבלתי הגונים מן השאר. ועד שחוקר היטב היטב בשורש מעשיו ומידותיו, אי אפשר להבחין באמת על מה יש לתקן. חקירה ודרישה זו, זה מעשה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד, והיינו עולם הבינה, ששם שורש הדינין. כשמרים ומעלה דעתו מחיבורו הטבעית למעשיו, ומחפש לדעת שורש כל מעשה ומידה, אז הוא מגיע לשורש הדברים בבינה, שם הוא מבין הדברים כהוויתן, ונתברר ונמתק הדין.  (כי מתחילה דעתו של אדם מקושר היטב בכל מעשיו, שמעשיו נובעים מדעתו. ואם זוכה אח”כ ללמוד תורה, אז הוא קונה דעת תורה במקום דעת שהי’ לו, והוא מתרומם. וזה סגולת תשובה, שעל ידי שדעתו עכשיו היא דעת תורה אז מעשיו גם נמשכים למעלה, כפי דעתו, ולא רק מעשיו מכאן ולהבא, אלא גם למפרע, ואכמ”ל

כי בשורש הדברים שם רואים באמת מהות כל דבר. אבל כשמסתכלים רק בפשוטן של הדברים בעולמינו אי אפשר להבחין האמת. לדוגמה: יש לך פרדס אלוני מאכל. נראה לך שהם עצי תפוחים. אבל באמת אינם עצי תפוחים אלא עצי שקדים, אלא שלפני שנים באו בני אדם והרכיבו ענפי תפוחים על עצי שקדים. ובמשך השנים לא הי’ ניכר כלל, ונראו כעצי תפוחים לכל עיין. אלא שבשורשים עדיין האמת ניכר, כי א”א לשנות שורש דברים

וכן הוא בכל עניין. שכשרוצים לדעת מהות אמתי של שום דבר, אין למצוא אותו אלא בשורש, ושם אפשר למצוא האמת. ולכן חייב לחפש לדעת שורש כל עניין. אחרת אלול מאוד ללכת אחרי השקר

אבל תדע שעולם הכסא, עולם הבינה, הוא גבוה מאוד, ואין להשיגה בקלות. כי אמת לאמיתו הוא דבר נעלם מאוד מאוד

כגון לעניין הדת, כי בעולמנו יש כמה וכמה דתות. וכל אחד טוענת שהיא האמת. ורק מי שחולץ מתניו לחפש עמוק עמוק ולמצוא שורש אמתי של כל הטענות, הוא יצליח להכיר האמת, כי כאמור, כשנמצא למטה, איפה שכל הדברים משתלשלים לשם, שם למטה אי אפשר להבחין שקר מן האמת. כמו חוטי החשמל הרבים המעורבים ביחד, אי אפשר להבחין אחד מן חברתו, עד שמחפש ומוצא שורש כל חוט, אז תמצא האמת. רק בשורש ניכר האמת, כנ”ל

וכן הוא בכל מדרגה ומדרגה. שצריך הבחנה וברור יתרה להבחין ולהפריד האמת מן השקר. כגון, אפילו מי שמצא הדת והאמונה האמתית, והיינו היהדות, ופירש וריחק את עצמו מכל שאר האמונות ודתות הכוזבות, בחסדי השם. מ”מ בתוך היהדות עצמו יש כמה וכמה דרכים, ואי אפשר לומר שכולם שווים בעניין אמיתתן. כמו שאי אפשר לומר שכל יהודי שווה לחברו מבחינת צדקתו או מידת האמת אצלו. שוודאי יש מציאות של חכם א’ שהוא יותר חכם ודבריו ודעותיו יותר מבוררים ויותר אמתיים משאר החכמים. וודאי יש צדיק שצדקתו יותר מבורר ויותר טהורה ונעלה והוא יותר קדוש משאר הצדיקים

לכן עלינו לעמול למען האמת ולחפש לדעת כל דבר בשורשו וכאמיתתו, ובזה יצליח דרכינו וטוב לנו. הכל לפי רוב העמל. בס”ד

featured image:

ומלמד לאנוש בינה

pencil on paper 42 cm. x 29.7 cm.