ירידה תכלית עליה

ירידה תכלית עליה

posted in: Blog | 0

לימדו לן צדיקים ז”ל שיש מושג  של ירידה תכלית העלי’. שאדם נמצא בירידה רוחני אין לא לדאוג כי תכלית הירידה היא לעלות מננו אח”כ.  ועוד שבלא הירידה א”א לעלות.

ויש לתן טעם בדבר, איך הירידה היא לצורך העלי’ ואיך היא מוכרח עליה

כי עליות וירידות אדם ברוחניות היא תהליך כללי של בנין רוחני שלו. שרוחניות אדם נמשל לבניין, שבעולם הבא הוא יכנס לארמון שהוא בנה בעמלו בעוה”ז, ארמון של כל אחד כפי עמלו. וגם בעולה”ז אדם מכיר ומרגיש קצת בינינו, צורתו וכו’. וזה ענין עליות וירידות שהוא ענין של בנין וסתירה. אדם מרגיש. עכשיו עליתי עוד מדרגה. והיינו שבניתי עוד קומה לארמוני האישי הרוחני ועליתי בתוכו. וכך מרגיש עושר ואושר וסיפוק וכו’ כמובן היטב לכל אחד ואחד.

ומה ירידה? ירידו הוא סתירה והרס של הבניין שכבר בנה. ומובן היטב נמי הרגש של ירידה, שרואים שעבודתו המרובה הלך לאבוד רחמ”ל.

אבל מבט הנכון הוא שהירידה היא תכלית עלי’, ולא יתכן עלי’ אמתי בלי ירידה. כי מה קורה? משל לעומד בקומה רביעית של בניינו, ארמונו המפואר. ופתאום נפתח קרקעית הקומה מתחתיו והוא נופל פצוע לקומה שלישית.

אבל פשוט שזה לטובתו. כי פירוש הדבר שלא הי’ קומה רביעית בנוי כדרוש, ולכן הוא נפל ולא החזיק מעמד.

ובונה מחדש. והפעם בונה חזק כנכון.

כי בעולם הבא צריכים להכנס בבניין חזק ויציב באמת, בתכלית התיקון ויופי.

לכן כל ירידה בעולה”ז הוא מחמת שהעלי’ שקדם לה לא הי’ עלי’ אמתי. והבן היטב, כי צריך להבין. בס”ד.

ויש עוד דרך ירידה שהיא תכלית העלי’, והייני שהדרך הירידה היא עצמו עלי’. והיינו שאינו באמת ירידה כלל, אלא שנדמה כירידה. ורק אח”כ נתגלה לו שלא הי’ בכלל ירידה, אלא שהי’ מכוסה ממנו איך שהיתה באמת עליה .

כגון, מי שמנסה דרך חדשה לו. שאינו שווה לו להמשיך באותו דרך עבודת השם שהי’ אוחז בה כבר, שהי’ רגיל בה, ומוצלח בה. אבל הבין שאין תועלת מספיק להמשיך באותה דרך ישנה, כי כבר יודע להצליח בזו הדרך, וא”כ אינה אתגר לו מספיק. ומבין שיתכן שהקב”ה רוצה יותר ממנו, ולכן מחפש דרך חדשה לעלות בה ולעבוד את השם ביתר שאת וביתר עז. ומוצא דרך חדשה ודורך בה, ומוצא טעם והתחדשות וכו’, כמה דברים טובים, שמראים לו שבחר בטוב ויש לו לצפות לתוצאות גדולות.

מ”מ כל המעלות שהי’ לו בדרך ישנה, כבר אין לו אותם מעלות והשגות. כי הניח דרך זו אחורה והלך דרך חדשה. וא”א ללכת בשתי דרכים כאחד. אלא בחר מה שבחר וממילא הי’ צריך לוותר על השני.

ואע”פ שיש לו השגות החדשות אבל הם עדיין בקטנותן, כי רק התחיל בהן, ואפשר שלא יראה מהן תוצאות גדולות לזמן רב, כי כן הדרך בדבר חדש, שלא רואים תוצאות מיד. ולפעמים יאריך ימים ושנים רבים עד שהוא רואה תוצאות חשובות מדרך החדשה שלו. כמובן היטב לכל בר ניסיון.

אבל הישנות גם אין לו עכשיו. לכן נדמה לו, והיינו שכך הוא מרגיש מאוד, שהוא בדרך ירידה. מרגיש: איפה אני? איפה הגעתי? מה אני עושה בחיי? מרגיש קרח מכאן וקרח מכאן. הישנות כבר אין לו, והחדשות, ספק יבא, ספק לא יבא. פעם הי’ עשיר ומוצלח בעבודת השם, ועכשיו כמעט ואין לו שום השגה. ועוד, שאפשר שאנשים רבים תוהים עליו, איפה נפל פלוני? שהי’ בדרך טוב, ועכשיו, כנראה, יצא מדעתו, ומחפש בדרכים מפוקפקים, והנה הוא לא מרוויח כלום. וכל זה מכביד עליו ההרגשה שהוא בדרך ירידה.

אבל באמת הוא בדרך עלי’, כי בחר בטוב וכנכון, אלא שלא יראה תוצאות בחירתו הטוב אלא אחרי זמן. וצריך להתחזק באמונה שהכל בהשגחה עליונה נתנהל. וטובתו הנצחי.

ואם אמנם יש באמת מצד מה משהו של ירידה בדרכו החדשה.  דאי לאו הכי, לא הי’ מקום לחול שום ערעור. אלא, כיון שכן מערערים, אז ודאי יש לו על מה לתקן. בכ”ז דרך “ירידה” זו היא באמת דרך עלי’. כי גם מה שנתגלה לו השתא שצריך לתקן, זה בעצם בכללות דרך העלי’. כי לולא לא הי’ הולך בדרך החדשה לא הי’ נתגלה לו מה שיש לו לתקן. והבן.

ויש עוד דוגמאות של דרך ירידה שהיא עצמה דרך עלי’, אלא שנדמה כירידה. והכלל הוא שצריך אמונה חזקה בכל שהוא הולך בחיים. לשים מבטו עליו ית’ ולבטוח עליו ית’, שהוא תמיד מעלה אותו לתכלית הנרצה והמובחר, בין שהוא נראה לו כעלי’ בין שנדמה לו כי הולך בגאי צלמות, רק בטח עליו והוא יעשה. בס”ד.