עיקר יהדות זה הברית בין הקב”ה וישראל ועיקר מידה של שותפי הברית הוא מידת נאמנות (וזה קשור לעיקר התורה שהיא אמונה). וזה עיקר מידת משה כי נאמן ביתי. כי הקב”ה נאמן לנו ולא מפר ברית לעולם ותמיד נמצא לנו ואנו חייבים להיות כמו כן, כדבעי לשתי שותפי שום ברית, אנו  חייבים להיות נאמנים להשם ית’, לעולם בלי הפסק. לשרת אותו תמיד.

כמו בין איש לאשתו העיקר היא הנאמנות, שהוא חודר כל שינוי, והיינו שהוא לא נשתנה, אם מרגיש קירבה או לא מרגיש, הברית הוא איתן. הוא מעל שינויים.

*

“אשר כרת את אברהם ושבועתו ליצחק ויעמידה ליעקב ברית עולם”. לא ניתן לשינוי או החלפה. “אבל אנחנו עמך בני בריתך, בני אברהם אוהבך שנשבעת לו בהר המורי’. זרע יצחק  יחידו שנעקד על גבי המזבח. עדת יעקב בנך בכורך. שמאהבתך שאהבת אותו. ומשמחתך ששמחת בו. קראת את שמו ישראל וישרון.

לפיכך אנחנו חייבים להודות לך…” , וחייבים לקיים בצדנו חלקנו בברית זה. שזכינו לזה בלא שהקדמנו דבר, אלא שנפל, מתנת חינם, בחלקנו. “אשרינו מה טוב חלקנו…”

ונראה שעיקר קיום הברית ראשון זה נאמנות. שהוא יסוד הברית. [וכל הישוב האנושי תלוי בזה, בנאמנות, שלא מרמה אחד לשני, שהוא תנאי קיום השלום, ושלום קיום העולם (אבות ספ”א).]

ואע”פ שהברית נתקיים ולא יופר אפילו אם, חס ושלום, שלא נהי’ נאמנים להקב”ה. (ופשוט ולא צריך לומר שאין אפשרות שצד השני של הברית, היינו הקב”ה, לא יהי’ נאמן בשום פנים או אופן.) שאע”פ שבוגדים בו ית’, ח”ו, מ”מ לא יופר הברית לעולם.

לא יופר, אבל נפגם. כי בגידה זה פגם הברית. אלא נאמנות היא המידה הנדרשת ממנו. שהיא המידה המובחרת, שנשתבח בה משה רבנו עליו השלום, כמו שכתוב: “בכל ביתי נאמן הוא” (במדבר י”ב:ז’). ונבחר האומה על מידה זו, כמו שכתוב אצל אברהם: “ומצאת את לבבו נאמן לפניך וכרת עמו הברית” (נחמי’ ח’:ט’).

וא”א לטעון שמידה זה של נאמנות היא רק שייך לצדיקים גדולים כאברהם אבינו ומשה רבנו ע”ה. כי אנחנו עמך בני בריתך, ויעמידה ליעקב ברית עולם, והיינו ליעקב ולזרעו עד עולם. וכיון שבחר בנו מכל העמים, להיות בני בריתו ית’, נמצא “ולא נפלאת היא ממך ולא רחוקה היא” (דברים ל’:י”א) מידת נאמנות זו. ועוד כי מידה זו טבועה באדם כי “עשה הא-קים את האדם ישר” (קהלת ז’:כ”ט). ואין מידה יותר יסודי ממידה זו; האם התינוק בוגד באמו המניקה אותו?

אלא ישרות טבע האדם מחייב הנאמנות.

ואם יטעון: הלא יש יצר הרע. אבל בראתי יצר הרע בראתי לו תורה תבלין (קידושין ל:), והיינו שברית התורה הוא נגד יצר הרע של בגידה.

ועיין גמרא סוטה דף ל”ז ע”ב ואין לך כל דבר מצוה ומצוה שכתובה בתורה שלא נכרתו עלי’ ארבעים ושמונה בריתות ר’ שמעון בן יהודה איש כפר עכו אמר משום רבי שמעון אין לך מצוה ומצוה שכתובה בתורה שלא נכרתו עלי’ ארבעים ושמונה בריתות של שש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים ע”כ לשון הגמרא המביא מתוספתא פ”ח ובפרש”י שם מובא השלמת התוספתא א”ר לדברי ר”ש בן יהודה אין לנו כל מצוה ומצוה שלא נכרתו עלי’ מ”ח בריתות של שש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים ויש בכל אחת שש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים, עכ”ל.

נא נלך בדרך אבותינו, להצטיין בשלמות הנאמנות, ונראה כמה נאמן הקב”ה לקיים כל הבטחותיו ולגאול אותנו בקרוב, ממש, כהרף עין.