יש לתאר מציאות של יהודים במלחמת חייהם. מהו מהות המלחמה שלהם? המלחמה הוא לקיים מצוות השם. נקרא מלחמת היצר. אוי לי מיוצרי אוי לי מיצרי. והיינו אומר היהודי להקב”ה: אוי, אתה רוצה ממני לפרוש את עצמי מטבעי, מרצונותיי להבלי עולם?
[וקשה להוכיח אותו: הרי אתה טועה, זה לא טבע שלך, זה טבע של גופך, אבל אתה לא גוף, אתה נשמה. כי יאמר: אתה רק מקשה עלי עוד. כי הגוף כ”כ קרוב עלי והנשמה כ”כ רחוק ממני, ואיך אני אגיע לשם? וכו’ דחיות רבות. כי בעצם נכון הוא, הוא מאוד קשור לגוף, וכבול בו מאוד. ולכן זה מלחמתו, כל יום ויום מחדש, איך לקום מן המיטה. איך לעסוק במצוות אחרי שגופי דורש כ”כ את שלו בכ”כ תוקף.]
אז הוא מתלונן לפני השם ית’ ומכריח את עצמו לקיים מצות תפילה קצת ועוד מצוות קצת, כי קשה לו מאוד, כי נמצא במלחמת היצר. רוצה את העולם אבל חייב לעשות בשביל השם. אוי לי מיוצרי אוי לי מיצרי.
ובאלול מתעוררים ועולים, ובחשוון שוב נופלים ושוקעים בתרדמה עמוקה מאוד, מי יקימנו, וחוזר חלילה שנה אחר שנה עד צאת הנשמה למה שמצפה לה, השם ירחם על תואר חיי יהודי כזה.
כי אף פעם טועם את האור המתוק, את אור היום של חיי נפש, של חיי נשמה! כי צריך להיות המחשבה כזה: בסדר, אני מודה. יש גוף, יש דרישתו. יש עולם, יש פיתוייו. ויש בזה עבודה, אפילו תקרא זה מלחמה, שצריך ללחם כדי לצאת מזה. אבל זה לא מטרת החיים! להיות תמיד במלחמה עם הגוף, עם היצר הרע. צריך ל” כבר לצאת מזה, להיגמל מזה” לנצח, וללכת הלה.
כי קול דודי דופק. הרי הקב”ה מחכה לך, ממתין לך ומצפה לך, מתגעגע אחריך וקורא לך כל יום וכל שעה בקולי קולות שונות וברמזים רבים–לבא אליו! כי רוצה לטייל אתך ביחד בגן עדן ולא תזדעזע, כי לכך נוצרת. ולמה אתה מתעכב כל כך? למה אתה נמצא כ”כ למטה , מתאבק כל יום שוב מהתחלה עם מלחמת היצר שלך, לקום מן המיטה או לא, וכו’? איכה? איכה? איכה? לא זה מטרת החיים להישאר תמיד עם אותו אוי לי מיוצרי אוי לי מיצרי.
קום תלך החוצה, תצעק בשבר נפש:
משכני אחריך נרוצה הביאני המלך חדריו נגילה ונשמחה בך!!
נגילה ונשמחה בך!
נגילה ונשמחה בך!
featured image:
משכני אחריך נרוצה הביאני המלך חדריו נגילה ונשמחה בך
(שיר השירים א’: ד’)
Draw me, we will run after You: The King has brought me into His chambers: We will rejoice and be glad in You.
(Song of Songs 1:4)
Oil on canvas ציור שמן על קנבס
תשע”ט
80 cm x 90 cm.