תועלת של אמנות. תמונות

 כי אדם יתבונן על חייו. והנה נמצאים בעולם שהרע היא מרובה מאוד. והטוב המעט, מרגישים שהוא בלוע ובטל, ח”ו, מתוך רוב הרע. ולא נחשב, ונראה שהטוב אין לה כח כנגד כל כך רע

מהו תמונה? מסגרת דברים (דברים מוסגרים). עולם קטנטנה מאוד בתוך גבולות ברורים. אבל בתוכו יכול לרכז הרבה טוב. אפילו כל טוב. כי כיון שלא כל דבר נכנס בתוכו (מה שאין כן העולם בכללות, שיש בתוכה את הכל, והיינו גם הרבה הרבה רע, כנ”ל) אלא רק מה שהצייר בוחר. לכן יכול לבחור בדייקנות רק טוב

על כל העולם אינני יכול לשלוט. ללחם כנגד כל הרע סביבי תמיד. אבל בתוך מסגרת קטן, שם אני יכול לשלוט. ושיצא שיהי’ תמונה אחד של נקודה טובה אחד. ותמונה אחרת של נקודה טובה אחרת, וכו

ואם תאמר שוב: מה תועלת של תמונות קטנות, נהי שטובות הן, כנגד עולם מלא רע? י”ל שכן דרך השם יתברך. שאדם יבחר תמיד להסתכל רק על הנקודות טובות בחייו. ולא מתמקד על הרע. כי הקב”ה ודאי שולח לכל אחד ואחד כמה וכמה נקודות אור כל יום ויום. שרואים בהם השגחה פרטית מיוחדת, שהקב”ה עמו ומנהיגו לתכליתו הטוב הנצחי, ולא עוזב אותו לרע כלל

ודוקא על ידי שמתמקד על הנקודות של אור הנשלחות אליו, אע”פ שהן מעטים ודקים ועדינים. ורק מבחינים בהם אחרי עמל בעבודת השם, תורה ותפילה וכו’. עי”ז שמתמקד על האור הטוב המעט. ומעלים עין מן הרע והחושך. עי”ז מצליח באמת במלחמה כנגד הרע. עי”ז מגרש הרע מן החיים. כי כך השם יתברך חפץ. לדרוש אותו, לחפש אותו, למצאה אותו בתוך עולם חשוך, עולם של הסתרת פנים

אז כל תמונה קטן של אור היא יקרה מאוד. כי דרכה משיגים את התכלית. בין תמונה במחשבה ולב, בין תמונה גשמי על הקיר, מצויר על ידי אמן החפץ להדמות ליוצרו ית’, לגלות אור הטוב, אור הצפון, אור האמת

[כי ידוע שאדם חייב להדמות לבוראו, כמש”כ והלכת בדרכיו (דברים כ”ח:ט’). וכמו שהקב”ה מבדיל בין אור לחושך, ולא משאיר אותם בערבוביה, כמו כן אדם חייב לעשות הבדלה, להפריד ולהפריש הטוב מן הרע, ולא להשאיר הכל ביחד בקרבו. להפריש הנקודות טובות מתוך ים החושך שהוא טבוע בה, ולשים אותם מסודרים יפה על קיר הלב, ולביט על יפים תמיד, ולהוסיף לתלות עוד תמונות יפות יום יום

הארה: וכמו דאמרי אינשי: ( ורואים את זה בחוש היטב) שקצת אור מגרש הרבה מן החושך

ועוד הארה: שעיקר הרע היא תאוות זנות. וכל כוחה היא דמיון שקר, שרוצים שיסתכל על זה, ואח”כ גורם הרהור ומעשה ח”ו. אבל אם לא מסתכלים אז אין לה שום כח כלל. וזה דוגמה כל הרעות. אם פונה מהם ורק עוסק בטוב, ממילא הרע מכלה את עצמו. וכמ”ש: עוד מעט ואין רשע והתבוננת על מקומו ואיננו (תהלים ל”ז:י’)  והבן את זה היטב כי נכון הוא. אבל העולם לא מבין את זה וחושבים בטעות שצריך ללחם כנגד הרע. אבל כתיב: סור מרע ועשה טוב (תהלים ל”ד:ט”ו). אין עשיה ברע, רק בטוב. אבל הרע רק סור ממנו