מדרגות התשובה

מדרגות התשובה

posted in: Blog | 0

נראה לבאר שיש ג’ מדרגות עיקריות רח”ל של התדרדרות הבן החביב לאביו, והדברים נתבארו בין לעניו אב ובן הגשמי בין למצבנו לפני אבינו שמשמים, בעזה”י

  א’: הבן החביב עושה דבר לא טוב והאב מאיר לו, ומראה לו פנים זועפות, שאין ראוי לבן כ”כ טוב להתנהג כך. ואם חכם הוא וזוכה לעמוד על הענין, אז די בזה הפרצוף לעורר את בושת הבן וחוזר בו. ואשרי מי (וכנראה נדיר מאוד הוא) הבן שעובר את החיים בלי לרדת מתחת מדרגה זו, שאינו צריך אלא להארת פנים

מתחת מדרגה זו, אבל עדין בתוך אותו מדרגה, הוא שצריך האב לגעור בו. כי כבר הפנים השקטים עדינים מדי לעשות רושם בגסות רוח הבן אז לכן נאלץ לשמוע קול גערה. ומי שחוזר תמיד בשמיעת קול מר-לב האבא המוכיח אותו, ולא צריך דברים חמורים יותר, זה גם מדרגה גבוה מאוד ונדיר

כי מתחת זו (אבל עדיין באותו מדרגה) הוא שיקבל הבן איזה עונש. אם הקול אינו מספיק לעורר לב הבן להבין שמעשיו פגעו בלב האב, אז האב נאלץ להגביל את הבן בעונש. בזה הוא מראה לו ששליטת העליון על התחתון, וכדאי לבן להבין כך, שיש עליון ממנו ושכחות הבן נובעים ממקום גבוה ממנו, ואם אינו נוהג כראוי, אלול הוא לאבד מקור שפע כחותיו

 עפ”ר, כנראה, שמועיל העונשים להחזיר הבני-טובים למוטב

ב’: אבל יש בן שכבר איבד רגישות ויחס ללב אביו, ומחזיק במרדו. הוא כבר לא שומע לקול אביו, והיינו לא מתייחס לכאב אביו, ושהכאב גורם לאביו לצעוק עליו, אלא מפרש הצעקות כאכזריות. וכ”ש העונשים, יתפרש אותם כאכזריות מופרזת, והבן בהחלט בורח כל דאפשר לו משליטת אביו

בשלב זה האב מבין שכבר לא מועיל עונשים, ואדרבה—הם רק ירחיקו את הבן יותר. אז לכן, נפסק העונשים. והבן ניתן בקשתו, להיות משוחרר משליטת אביו

 ממדרגה זו צריך זכויות רבות לחזור. כי כבר קבע דרכו הרע בזה שלא רוצים להתייחס לרגשות אביו, כי אינו רואה באביו אלא כאויב העומד כנגד רצונותיו, כמי שכל מטרתו רק להראות עליונותו ויכולתו למנוע הבן מלמלא רצונותיו. אז צריך זכות מיוחד כדי שיתחיל שוב להרגיש כאב של האב, להתקרב למה שהוא עצמו הרחיק בכל כוחו. כי אפילו העונשים הקשים לא הועילו להכניע ערלת לבו, אז מה יועיל לו לעצור רוחו

ואע”פ שכבר אין כלי ביד האב להשתמש עם הבן, כי הכל תלוי ברצון הבן, (כי צריך לכבד הבחירה), והבן כבר לא רוצה לשמוע כלל מן האב. אבל בודאי האב ממתין ומצפה בכ”ז שהבן יפקח עיניו לראות “כי מר ורע עזבו את השם” (שערי תשובה א’:י’), ושיחפש דרכים לחזור ולתקן כל שעוות. האב ממתין ומצפה ודאי וודאי, וכשהבן יתעורר, אז האב מיד יחפוץ לעזור לו לחזור, כל מה שיכול. עד יום המוות ממתין לו

ג’: אלא, כאמור, כנראה, שצריך זכות מיוחד לחזור אחרי שכבר ניתק את הקשר לאביו, שכבר לא רוצה לשמוע דעתו. אז יש שמדרדרים לשלב האחרון הנקרא “נכרת”. כי עד כאן האב עדיין משפיע כל טוב על הבן, ולא מסתכל אלא על הצד שעדיין טוב בו. ועל ידי שמשפיע עליו חיות ובריאות וכל טוב מצפה שיתעורר אולי אצל הבן הכרת הטוב והבנת שללכת בשררות לבו ולמלא כל תאוותו אינן מביאם לו כל החרות שהוא ציפה שיביאו. אבל יש שהבן מחזיק כל כך ברע, רח”ל, שכבר אין טוב לאב להשפיע דבר הכל-כך יקר הנקרא “חיים” למקום המטונף הזה הנקרא “בנו”, רח”ל. לכן אין לאב מה לעשות אלא לנתק הקשר מצדו—כרת

אבל גם משם יכול לחזור. “כי לא אחפץ במות המת נאם א-ני הוי’ והשיבו וחיו.” (יחזקאל י”ח:ל”ב). ואין דבר עומד בפני התשובה. אבל כאמור קשה ממקום נמוכה כזה, וצריך לדאוג להתחיל לשוב יותר מוקדם. הרבה יותר קל. וכדאי

featured image:

איכה

(בראשית ג:ט)

Where are you?

(Bereshis 3:9)

Oil on canvas ציור שמן

תשע”ו-תשע”ז

50 x 60 cm.