גאווה אינו אלא כעין קליפה

גאווה אינו אלא כעין קליפה. כי ההשגה הכי טובה, התורה הכי מבורר אינו אלא כולו מאת השם יתברך לבדו, ובמה יתגאה אדם בדבר שאינו שלו

אלא שהאדם זכה להיות כלי לגלוי דבר השם זה. ובזה הוא מקבל שכר, כי בלי שהי’ מכין את עצמו בכמה וכמה הכנות הנצרכות ודאי לא הי’ ראוי לזכות זה, שיתגלה דבר השם על ידו. לכן השכר בצדק, ודאי

אבל עצם הדבר שגלה אינו שלו, ולא במקצת. ואדרבה כל שחלק של עצמו, והיינו נגיעות אישיותו, מעורבים בתוך הגילוי של דבר השם, זה רק גורע ומפסיד אור השם שבו. והיינו הגאווה הוא כעין קליפה המסתיר אור השם. שהשם יתברך רצה שיתגלה דרך אדם זה השגה או דבר תורה בשלמותו ובתפארתו, אלא גאוות האדם מסתיר ומפסיד אור הגילוי

featured image:

pencil on paper 14 cm. x 21.6 cm.