כמו כשאדם נותן דרשה הוא מכין לדבר ברמה מסוים ומדמיין לעצמו למי הוא מדבר, כמוכן העושה ציור. יש מאמרי רבותינו ז”ל שעושה אני הד”ל  ציור מדבריהם שהפשט שלהם מובן לרובא דרובא דיהודים, כגון “משה קבל תורה מסיני”. ובכה”ג משתדל אני לבאר דברים שהם מעומק הענין דבמאמר ההוא שהוא בדבר פשוט,* וקביעות וסידור הצבעים הם מבטאים חידוש מסר ותוכן התמונה

 ויש מאמרים לא פשוטים כלל, דברים שפשטותם הם מדברים שעומדים ברומו של עולם: באלו הפוך המצב, הצבעים הם הדבר פשוט וברור ולא מגלים תוך תוכן המילים כי המילים עצמם תוכנם הוא נסתר ועמוק

*

הגה: אמנם יש לציין ביאור אחרת בציורים שלי והוא דפשט ההכי פשוט במילין ואותיות ומאמר שאני בוחר לתאר הוא האותיות עצמם כולם וסידורם במשפט. והיינו דפשט הפשוט בכל מאמר הוא מוקדם להבנת הנקרא. (עיין ספר נזר ישראל מאמר ידיד נפשי הר”ר יהושע הכהן ישראלי שליט”א [נזר ישראל  חלק ג’ “מכון שבתך” פרק א’, סימנים ראשונים] דהבנת הדברים הוא כבר גדר תורה שבע”פ, וה”כתב” והיינו אותיות הק’ וכל הסודות המונחות בצורתם, ובקריאתם [כנלע”ד] הוא נקרא תשב”כ.) אלה האותיות, סידורם וצירופם הוא פשט הפשוט של המאמר המתואר בתמונה. וכבר הארכתי קצת במקום אחר בענין זה איך הסוד תמיד מחובר לפשט היותר פשוט שטחי וחיצוני, והיינו צורת האותיות עצמם מנותקים ממשמעותם כמילים וכמשפט, אלא צורתם הנתפס בעין בלבד (ונראה דנוסף לזה הוא קריאתם, והיינו חיתוך הברתם בפה או אפי’ במחשבה בלי קול, אבל לפני הבנה, אלא כנגינה בלבד), את זה, באמת אני עוסק “לבאר” בצבעים בסידור על הקנבס, והוא כסוד המאמר, שאני משתדל לרדת עליו ולגלות, להיכא דידי, יד כהה, מגעת. ונוסף לזה אני מלביש הבנת פשט המאמר בתוך הסידור [וצורת] הצבעים, ורמז ודרש נמי אינן חסרים מן התמונה, כל מה שאני יכול להכניס. ע”כ הגה

featured image:

pencil on paper 14 cm. x 21.6 cm

 וא-ני הוי”ה יעזר לי על כן לא נכלמתי על כן שמתי פני כחלמיש ואדע כי לא אבוש

 50 :7  ישעי’