אדם בטבעו יודע הרבה מה טוב ומה לא טוב. כמו בגופו הוא מרגיש דבר חם מידי או קר מידי ולא נוח לו, ודבר שמציק לו וכו’, כמו כן בנפש, הוא מכיר בטבעו דבר נעים אן דבר שכנגדו. ואם הי’ בונה את חייו על הרגשות אלו לבד, לקבל את הנעים לנפשו ולפלוט את המציק לו, הי’ קרוב מאוד לדרך הטוב, לדרך האמת, להקב”ה. אלא מכבידים עליו הרבה מאוד מבחוץ, מן העולם (ואח”כ הוא בעצמו מקבל על עצמו דעת העולם ומכביד על עצמו ועל אחרים דעות ולחצים אלו) דברים זרים ורעים מאוד לנפשו, שמשפיעים עליו רצונות ושאיפות לרדיפת ממון וכל מיני רצונות ושאיפות זרות מאוד וכנגד טבע נפשו ורע לנפשו וכו’, ומשום שהלחץ מן העולם כבד מאוד, שכולם רצים ורודפים אחרי רצונות רעות האלו, משום כך האדם המסכן הרוצה לשמור את עצמו מן הרע הוא במלחמה עצומה. אבל אין דבר העומד כנגד הרצון החזק ואם מדבק את עצמו לתכונות נפשו הטבעיים האמתיים ופולט כל דבר רע ולא יתן שום דבר רע לחדור פנימה ולקלקל מנוחת נפשו, הוא יאחז בדרך השם. וכמובן צריך לחזק את עצמו מאוד ולימוד התורה ועשיית המצוות ותפילה ובאמונה ובטחון וטוב לו לכאן ולנצח, בעה”י