.
רז”ל אמרו דאיש ההוא הוא הס”מ עצמו. עד עלות השחר, היינו הגאולה שזה סופו של הס”מ. ועד אז הוא יאבק עמו, עם יעקב, ועם זרעו שבאים מכוחו. ויעקב ניצח, לכן אנו מנצחים, אבל דוקא כשנוהגים כמו יעקב, שלחם עם כל כוחו בלי הפסק ושם בטחונו בהשם תמיד
כי איך ינצח הסטרא אחרא עצמו? הרי כל שמתגבר עליו הוא חוזר ומתחדש כוחו ולוחם כנגדו ביתר שאת. אלא צריך לדעת כוחו של הסטרא אחרא, שהוא כולו עורר דינים כנגד היהודי, והיהודי צריך ללחם ולבטל כל הדינים, אחד אחרי השני, דהיינו הסטרא אחרא בא בכל רגע וטוען הרי היהודי הזה הוא בטלן, הוא עצלן, הוא לא עובד את השם יתברך כמו שדרוש ממנו, ומה על היהודי להשיב
אלא ללחם על ידי עבודת השם תמידית בכל כוחו, שאין ממתיק דינים כמו עבודת השם בכל כוחו תמיד*. והעיקר הוא להודות על העולה שבידו, שהס”מ הוא צודק. כי מה יש להשיב—לא חטאתי? זה עצמו עוד חטאה. אלא חטאתי, עויתי, פשעתי, כך צריך להודות תמיד, ומשליך בטחונו על השם ית’ להציל אותו מאויבו, לזכות אותו לעוד רגע של התעוררות להתגבר בדביקות אל הבורא ית’.
וזה התמונה כאן. מכל צד, בכל רגע, בא הס”מ ומשתטח דיניו, והיהודי מדבק להשם ית’, ומנצח.
* וכן שמעת בשם מו”ר הגר”ח קמיל, ר”י אופקים, זצ”ל, שהיה רגיל לצטט פרש”י ז”ל, ברכות ל”ב: ד”ה צריכין חיזוק, וכו’, עיי”ש*
תגובה מ בית דין בית שמש
המאבק של יעקב עם שרו של עשיו היה בכאלו צבעים אופטימיים?
תשובה
מה אתה חושב? הי’ אפשרות להצליח בדאגות ופקפוקים? רק דרך ודאיות, בבטחות איתני ובדבקות עצומה לבקב”ה אפשר לנצח הסט”א. אפילו בשמחה, כי אין לשער כח השמחה מן הכל, כי עוז וחדוה במקומו וכי ממש דבוק ובטל אליו ית’ אז נמצא במקום של עוז וחדוה, היינו שמחה. כי הנצחון תמיד עם הקב”ה, שהוא ית’ תמיד מנצח, ואם דבוק אליו, אז הנצחון שלך גם כן. אבל עם דאגות הגובלים על עצבות ודאי א”א לנצח כלל וכלל. כי אלו הם הכלי נשק של הס”מ עצמו, להפיל היהודי לעצבות וספקות, רח”ל
ישר כח דברים אמיתיים
ויותר יעקב לבדו ויאבק איש עמו עד עלות השחר
(בראשית ל”ב:כ”ה)
Ya’akov remained alone. A stranger [appeared and] wrestled with him until just before daybreak.
(Breshis 32:25)
Oil on canvas ציור שמן על קנבס
תשע”ח
100 cm x 80 cm.