תולה ארץ על בלימה

אדם רגיל ומלומד מקטנותו לחשוב שהוא עושה המעשים שנעשים על ידו, שהוא בעל כח ויכולת וכשרון ויוזמה, והוא סומך ובונה ערך ובטחון עצמו על זה שהוא משפיע ומשאיר רושם על אחרים, והוא חשוב לעולם, והכל הוא יעשה שימשיך שהוא יפעל עוד ויגמור כרצונו. אדם משתדל להשיג חכמה, בינה ודעת והוא רוצה לקנות תואר חכם, נבון, ובר דעת.

אבל איתא: הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים (נדה ט”ז:), ומשלוש-עשרי עיקרי אמונה: אני מאמין כו’ שהוא עשה עושה ויעשה כל המעשים, ובמשנה (אבות ד’:כ”ט) לידע, להודיע ולהודע שהוא –ל, הוא היוצר, הוא הבורא, הוא המבין וכו’. והיינו הכל ממנו והכל הוא לבדו ית’, ואנו….מה אנו, מה חיינו, מה חסדנו, מה ישועתנו, מה צדקותנו, מה גבורתנו וכו’, שבאמת אין לנו אלא הרצון והבחירה לבד, והיינו הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים, שיראת שמים לבד יש בידינו לפעול ומאומה תו לא. והוא באמת לבד חכמה כמש”כ: והחכמה מאין תמצא (איוב כ”ח:י”ב), וכתיב: ראשית חכמה יראת ד’ (תהילים קי”א: י’), וכתיב: הן יראת א-ני היא חכמה ( איוב כ”ח:כ”ח), והיינו לדעת שהוא ית’ קיים לבדו, אין עוד מלבדו (דברים ד’:ל”ה), ומבטל כל עצמותו אליו, ושיהי’ זה כל שאיפתו, לחיות ביראת שמים, שהוא ביטול, להשיג זה, ולבטל את השקר והדמיון שיש אנושות שפועלים, להבין ולהשיג שרק דבקות אליו וביטול בו והכללות בו הוא חיים והוא הצלחה, ואחרת אינו אלא ברשת הס”א המושך אותו אחרי הבלי שווה, דמיוני עלמא דשקרא

כי באמת בכל רגע בלי שום הפסק, הקב”ה הוא נמצא ופועל אצל האדם ומצפה ומחכה לאדם הדורש אותו ורוצה לקבל ממנו ית’, להשיג ולהבין שכל שהאדם חושב ומחשיב שהוא עצמו הפועל, שהוא החכם והמבין, בזה באמת ההפך הוא, כי כל ישותו אינו אלא המסתיר והמונע אור האמת, אור א-קות לחדור בו. כי השם יתברך מזמין רצוף בכל רגע ממש תיקונו, וכל מה שעובר על האדם הוא התיקון מאת האין סוף ב”ה שתבונתו אין חקר, ותיקונו הוא נצחית, ואם שים לב ופוקח את עיניים לראות יבין מה שקורה לו הוא תיקון נפלאה מאוד מאת האוהב האמתי שלו ית’, וכל חייו בלי שום הפסק הקב”ה מסבב אתו ומתגלגל אתו עם כל הסיבובים וגלגולים של האדם בזה העולם ומזמין לו תיקון אחר תיקון בחכמה נפלאה ונוראה ונעלמת מאוד והאדם צריך לקבל את התיקונים, ולהכיר שהבורא פועל אצלו, ותחילת הכרתו וקבלת תיקונו הוא על ידי ביטול ישותו, והכרה שהבורא הוא הפועל, הוא המשפיע, הוא עושה את הכל והאדם אינו כלום ולא עושה מאומה.  ועל ידי שעושה את עצמו אפס ואין כלפי השם ית’, ונותן לו ית’, כביכול, לפעול לו כרצונו ית’, על ביטול זה השם ית’ ישמח ויאמר: יש לי כלי קיבול בעולם התחתון שלי, יש לי דירה בתחתונים. ועל זה אמר: תולה ארץ על בלימה (איוב כ”ו:ז’), שהבריאה כולו נברא בשביל זה שנעשה בלי מה, והיינו שמכיר שאינו כלום. אמר רבא א”ר יוחנן אין העולם מתקיים אלא בזכות משה ואהרן, שנאמר נחנו מה, וכתיב תולה ארץ על בלימה (ילקוט שמוני, איוב פרק כ”ו

כי יראת שמים אכן נתן לאדם, והיינו הבחירה, והבחירה הטוב זה הביטול כלפיו, כנ”ל, וזה ממהר את תיקונו, וכביכול נותן להשם לגמור עם האדם כרצונו ית’, אבל כל זמן שהאדם מתעכב וממשיך לראות את עצמו כפועל ומשפיע וכו’, שהוא קיים בארץ, שהוא נמצא, אז הרי הקב”ה חקק בבריאה שיש בחירה, ואם האדם בוחר בכך, כביכול הקב”ה מוכרח לכבד את רצון האדם, ובזה האדם מונע מעצמו התיקונים הנפלאים שהקב”ה מזמין לפניו, דורך עליהם ופוצע אותם, לא מתקן אלא מקלקל, ח”ו, ר”ל, הכל מגאותו, רם לבבו, ועיוורון טבעי השולט עליו, השם ירחם, השם ירחם

featured image:

הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים

(מתלמוד בבלי מסכת נדה ט”ז:)

Everything is in the hands of Heaven except for fear of Heaven

(Talmud Bavli Niddah 16b)

Oil on canvas ציור שמן

תשס”ח

50 x 70 cm.