חיזוק באמונה בעצמו

יום ד‘, סדר ראה, תשע“ו
אין לנצח הסטרא אחרא אלא בבטחון ואמונה שלמה. כי אין מקום לספק. דספ“ק הוא עמל“ק. וצריך למחוק, כי המלחם מלחמת חיים בשביל שכינת עוזנו, בשביל נצחון קומת הקדושה, מלחמת השם. והשם אתו בלי שום ספק, ובלי שום פירוד. כל המצדד את עצמו למלחמת ה‘, הוא דבוק בו, ואין לסטרא אחרא שום אחיזה בו כלל, ח“ו.
ובעיקר צריך חיזוק באמונה בעצמו, שהוא ענף של אמונת חכמים, שעיקר אמונת השם תלוי בה, עיין ליקוטי הלכות, הלכות ראש חודש, ז‘. וא“ת איך אני מאמין בעצמי בשלמות? בלי שום ספק כלל? אחרי שאני יודע שאני טעיתי הרבה הרבה בחיים, ועדיין לא תקנתי, וכמעט ולא התחלתי לעבוד את השם באמת, ( ומי יכול לומר טהרתי לבי וכו‘) ואיך מאמין בעצמי אחרי שאני טעיתי כשה אובד וכו‘ (תהילים קי“ט, קע“ו)?
אלא אותו דוד המלך ע“ה כתב: (תהילים י“ח, ל“ח) ארדוף אויבי ואשיגם ולא אשוב עד כלותם, עיין כל המזמור. וי“ל דצריך לאחוז את עצמו בה“אני” הפנימי ביותר, כי ודאי טעתי הרבה, כי הייתי בקל דעת ונמשכתי אחרי הבלי עולם, הרבה מאוד, אבל זה לא “אני” האמיתי שעשה דברים אלו, שלא מכיר את הבורא ית‘ כ“כ, שאינו דבוק בו כ“כ, אלא יש אני אמיתי שהוא יותר פנימי מחלקי אישיותי שאני טועה להתייחס את עצמי עליהם, אבל כשאני משחרר את עצמי מטעיות אלו ומדבק את עצמי בה“אני” האמיתי, שהוא נשמתי הטהורה, שם אני דבוק לאין סוף, ב“ה, ושם אני יכול להאמין בעצמי בשלמות.