תיאור של שינוי במהלך החיים שלי בשנים אחרונות. בקיצור נמרץ עצום

תיאור של שינוי במהלך החיים שלי בשנים אחרונות. בקיצור נמרץ עצום

posted in: Blog | 0

הי’ שהכל הי’ מסובב על נקודת האמת שהכרתי בקרבי. לנקודה זה נמדד הכל ועל פי יחס כל דבר לנקודת האמת שהרכתי בכל עת כן הבחנתי ערך דבר וכן חשבנתי איך לייחס למעשה לכל דבר. אם הי’ קרוב לנקודת האמת שהכרתי אז, או רחוק, וכל מיני מדודים על ידי כמה נתונים ובחינות

אבל בחסדי השם ית’ שזכיתי להתקרב לרבינו הק’ ז”ל, אז התחלתי להבין שא”א לסמוך על ולבנות דרך עבודתי להשם ית’ על הכרתי של האמת, וכמבואר בכמה וכמה מקומות בספרי קדוש ברסלב אלא לסמוך על אמונה לבד ועל הצדיק אמת, להתחבר עליו בכל חיבור אפשרי ולעשות כדבריו ועל דעתו הק’

ואין זה לומר שאינני עוד מברר נקודת האמת, ח”ו, וא”א להעלות דבר כזה על הדעת. אלא דרך אמונה זאת מועיל יותר הרבה להשיג אמת והוא הדרך להשיג אמת, כמבואר בדבריו, אלא שאינו ראוי לסמוך על האמת כפי שאני מכיר אותה אלא על האמונה וכו’ כנ”ל

אלא למעשה, הנה המחשבה תמיד פועל, ברוך השם, ומחפש ודן, בונה וסותר, מקרב ומרחק, וכו’, ומה תופס הנקודה המרכזי אם לא האמת? הלא אמונה אינו כנקודה שאפשר להשכל למדוד כ”כ כנגדו. ובכל ענין אני מוצא את עצמי לצורך נקודה מרכזי שעל ידו אני יכול להתמודד היטב עם זרם המחשבות באופן המועיל ביותר שלא אתבלבל ח”ו שום פעם וגם לא לסור ח”ו מן הדרך הנכון והמבורר ביותר שום פעם ח”ו

ולזה, עלה על דעתי לתאר, שמצאתי שאני חוזר של שתי נקודות מרכזיות בעיקר. א’ הוא שם הוי’ ב”ה, שאני מצייר במחשבתי, ופועלה זו מועלת תמיד לגרש כל זר ואויב ולהעמיד אותי על הדעת והדרך הנכון. ואם לפעמים קשה להתמקד ולתפוס לזמן ארוך את כל ארבע אותיותיו כתמונה שלם לפני, אלא לזה גם יש עצה והוא להתחיל תמיד אם הנקודה שהיא מייצרת מאפס מחשבה כביכול, שנקודה זה הוא בעצם מהות אות יו”ד של שם הוי’ ומזה אני חוזר שוב לאפס מחשבה ומתחיל עוד פעם בנקודת יש מאיו והוי אות יו”ד אבל אז אני ממשיך לאות ה”י. אח”כ אני חוזר עוד פעם כדרך זה לאפס וכו’ עד שאני מגיע ומוסיף אות ו”יו וכו’ עד שאני משלים שמו הק’ ית’. ואח”כ אני חוזר חלילה לבנות מחדש יש מעין דרך זה: י י-ה י-ה-ו י-ה-ו-ה, הנקרא אחוריים או ריבוע. ועל דרך זה אני יכול להתמודד עם כל זרם של מחשבה וכל הוויות שמסובבים אותי בשום מצב

והנקודה השני הוא אני מתאר שאני מתמקד על נקודת המרכזית התחתון בעולם העשי’ שהוא סוף השתלשלות והתפשטות א-קותו ית’, המקום ההכי רחוק ממנו ית’. וכוונתי שם הוא להקים שכינתא מעפרא. ומקום רחוק זה קשה לבאר עבודתי שם, אבל אפשר להבין שבכדי לבנות קומת הקדושה כדבעי חייב לתפוס את כל הבנין כולו והיינו מתחתיתו, ודי בדיבורי להשתא

ונראה בס”ד דשתי נקודות אלו הם בחינת שם הוי’ ושם אד’, ועבודתי בשתיהם כאחד זה בחינת שילוב ויחוד שתי שמות אלו שהוא ענין יחוד קודש אבריך הוא וששכינתי’, בע”ה