posted in: Blog | 0

יהודי צריך תמיד להגביר האמונה ולהסתכל על הדרך שהוא הולך ולראות מה שנתחדש לו בדרכו כל רגעבאמונה, להאמין שהכל מאת הי בשבילו בהשגחה פרטית מדויקת עד תכלית הדיוק, שאין דבר שנתחדש בחיי הפרטי שאינו מאתו ית‘. וזה עבודה ממש, אבל לפי התמדה בעבודה זו נעשה קל יותר, וכל שמוסיף להוביל המחשבה במסלול זה להאמין ולראות איך שהקבה משגיח עליו, נעשה יותר ויותר שזה המבט והדרך האמתי שלו. כי צריך שאיפה לעבוד את השם ברציפות, והיינו תמיד, בכל רגע, והתחלת כל עבודה הוא להאמין שרגע זה נתחדש מאת השם בהשגחה פרטית בשבילו.

ואם לא מתגבר לראות באמונה אז הטבע וההרגל עולה לראש והאדם ניתן לפיזור המחשבה וכל דבר יכול להיכנס. וממילא האדם מתחיל לדון במציאות, לחפש איפה נמצא האמת כי נמצא הוא בשיטפון של שקר ודמיונות. ואם אמנם זה גם דרך בעבודת השם, ממ נחשב רק עבודה של בדיעבד, שכיון שנפל מן האמונה, אז הוא נמצא בעולם של פירוד מהשם, רל, וצריך ללחם כנגד הדמיונות, והשכל הוא חלש כנגד תוקף חשכת עלמא דשקרא, וקשה מאוד לנצח. אלא צריך לצעוק ולהתפלל לחזור לאמונה לראות שהכל בהשגחה ושאין פירוד באמת, אלא הכל מהשם הוא, וכל המציאות כולו אינו אלא אקות בלבושים שונים. ודרך זה מביא לכל הברכות ולכל ההצלחות כי אמונה היא שורש הכל, ואעפ שצריך לעבור הרבה מקומות של חושך וכוממ כיון שבפנימיותו לא נפגם נקודת האמונה, אכ תמיד מאיר לו האמונה והוא עובר את הכל בשלום. דרך זו הוא דרך לקראת אקים המחכה תמיד לאדם לחזור אליו.

והשם ירחם על עמו כי הרבה נמנעים ללכת בדרך אמונה וחושבים שהשם יתדוקא רוצה שהם ילכו בדרכם הפרטי טמונים במחשבתם, דנים כה וכה היכן ללכת, ובחושך הולכים כי נפרדים מן הי, לע. והשם ירחם על עמו כי הסא היא בתקפא ומכריז בקול גדול שאא ללכת בדרך אמונה או שמי שעושה כן אינו אלא פתי ולא נחשב חכם, אבל מבקשי אמת תמיד ימצאו אור בדרכם ויראו ברכת השם יתגשמו לפניהם ויתפסו כל דבר בדרכם ככלי מלא אור השם. שייתן לנו עוד עיניים לראות.