ביאורים בשם הנבחר לעסקי “בסתר עליון”

גימטרי’ של קמ”ח הוא נצ”ח. ע’ עבודת ישראל ריש דרשת חנוכה דספירת נצח הוא רמז להקב”ה, ונצח הוא הספירה של ברכת השנים, וזהו קמ”ח . אפשר נמי להעמיס זה על דברי חז”ל אם אין קמ”ח אין תורה אם אין תורה אין קמח. כפשוטו ואין להאריך כאן.

ואני רמזתי שם הכינוי של עבודתי בתמונות והוא “בסתר עליון” שמרומז בו שמי דוד ברוך ושם אשתי, תח’ כזה: דוד ברוך ומרים וולק ועוד מלת קמ”ח ד”בסתר עליון” הוא גימ’ 828 וכן זה. והוה מתכוון בזה דתכלית העסק  זה שהוא להכין כלי לפרנסה. והשתא נתגלה פנימיותו דהוא בחינת קמ”ח אתנו, קמ”ח הוא נצ”ח מרמז להקב”ה. ה’ אתנו משגב לנו, וגו’.

שוב ראיתי בס”ד תורת העבודה והתשובה, ימים נוראים דף רנ”ב פירוש על מזמור לדוד ה’ אורי וישעי, עיי”ש ומביא בשם האריז”ל וז”ל באמצע דבריו: ויש במזמור זה קמ”ח תיבין ב”פ עד עד והוא ג’ שם קדוש ונורא ועי”ז השם אנחנו נסמכין ונסעדין מזמן החורבן גלות ושם מקום הבטחון ויכוין בו היטב וכו’, עיי”ש היטב. ושמחתי מאוד למצוא דהכווין הקב”ה אותי לזה השם לעסקי בסתר עליון שכלול בה שמי ושם אשתי ושם הקדוש הנורה הזה, וזה רמז שלישי בו וחוט המשולש אינו במהרה ינתק וחזקה הוא ומעודד אותי שנצליח בחסד הקל, אכי”ר

(יום ו’ קרח, תשע”א) “בסתר עליון” ר”ת ע”ב המורה על שם ע”ב, הוי”ה דע”ב במלוי יודי”ן המורה על עולם האצילות. וכן בס”ד מצאתי בספר התניא פכ”ג משמשעות כזה כדלקמן:

הנה עצה היעוצה לטהר לבו מכל עצב ונדנוד דאגה ממילי דעלמא ואפילו  בני חיי ומזוני מודעת זאת לכל מאמר רז”ל כשם שמברך על הטובה כו’ ופירשו בגמרא לקבולי בשמחה כמו שמחת הטובה הנגלית ונראית כי גם זו לטובה רק שאינה נגלית ונראית לעיני בשר כי היא מעלמא דאתכםיא שלמעלה מעלמא דאתגליא שהוא  ו”ה משם הוי”ה ב”ה ועלמא דאתגליא הוא י”ה וזהו שנאמר “אשרי הגבר אשר תיסרנו י”ה” וגו’ ולכן ארז”ל כי השמחים ביסורים עליהם הכתוב אומר “ואוהביו כצאת השמש בגבורתו” כי השמחה היא מאהבתו קרבת ה’ יותר מכל חיי העולם הזה כדכתיב “כי טוב חסדך מחיים” וגו’ וקרבת ה’ היא ביתר שאת ומעלה לאין קץ  בעלמא דאתכסיא כי שם חביון עוזו ויושב בסתר עליון ועל כן זוכה לצאת השמש בגבורתו לעתיד לבא שהיא יציאת חמה מנרתקה שהיא מכוסה בו בעולם הזה ולעתיד תתגלה מכסויה דהיינו שאז יתגלה עלמא דאתכסיא ויזרח ויאיר בגילוי רב ועצום לכל החוסים בו בעולם הזה ומסתופפים בצלו צל החכמה שהוא בחינת צל ולא אורה וטובה נראים וד”ל:

 ו”בסתר עליון” בסופי תיבות נ”ר דהוא ג’ יחודים העליונים הוי”ה אקי”ק, הוי”ה א-קי”ם, הוי”ה אדנ”י כולם גימ’ נ”ר. (כמבואר בליקוטי תורה ובשער הליקוטים [משלי] ובפרי עץ חיים [שער השבת סוף פרק ד’] ובשער הכוונות [בדרושי תוספת שבת]. {מספר אוהל מועד-פרק א, דף ב’  עיי”ש עוד}.

ובקונטרס אגרת פתוחה להגה”צ ר’ חיים אריה ערלאנגער, זצ”ל דף קנ”ח כתב וז”ל ידוע שענין סת”ר רומז על ס’וף ת’וך ר’אש, ואפשר שרמזו חז”ל במש”א מה ירך בסתר אף דברי תורה בסת”ר, והנה ענין ראש נגד נשמה שבמח ונגד שם אקי’, וענין תוך נגד רוח שבלב ונגד שם הוי’ה וענין סוף נגד נפש שבכבד ונגד שם אד-ני, ויחוד ג’ שמות אלו נגד מחשבה דיבור מעשה שהם נגד נר”ן בבח’ י’חוד ב’רכה ק’דושה. עכ”ל עייש”ע המובא בס’ אות חיים ח”א דף כ”ב

תוספת: מענין לענין…דוד ברו”ך גימ’ קבצ”ן וגימ’ דוד ברוך עם האותיות והכולל והתבות הוא גימ’ חזק ואמ”ץ, א”נ דויד ברו”ך, מלא. עוד דו”ד ברו”ך עה”כ גימ’ גר”ם, בפסוק יששכר חמור גרםת עיין כונות האר”י תפילת קדושה

שוב  מצאתי בסידור האר”י לרבי אשר ב”סדר כוונת ליל פסח” (דף תרע”ה), בהגהות עטרת צבי (מהגה”ק רבנו צבי הירש מזידיטשוב, ז”ל) הערה ל’ (על סימן קדש וז”ל בא”ד: וב’ אכדט”ם מרמז לשם הבטחון במוחין ובמידות וב’ פעמים ע”ד (גימ’ אכטד”ם) גי’ פסח ונצח וקמח, גם גי’ לקחי זו תורה שעלה וכו’ גם ימח”ץ  ראש אויביו ע”י התגלות מצח הרצון, עכ”ל, ע”ש כל הענין. וענין פסח לעניני י”ל הוא ריש למועדין ולידת עם הקדוש והתחלה של כל בנין הקדוש של עם ישראל שסופו הוא הגאולה שלמה, שיבא בב”א. ועסקי גם, בע”ה, הוא בנין חדש של קדושה שהוא ירידה לעומק הגשמיות כדי לעלות הניצוצות הק’ שבו לשורשם למעלה, בעז”ה, שהוא ממש ענין שהיית בנ”י במצרים וכל הגליות…גם תחלת עבודתי הק’ הזה הי’ בזמן פסח, תשס”ז

עוד: “בסתר עליון הוא גימטרי’ תתכ”ח, והיינו ת”ת כ”ח, והיינו משמעות עסק זו הוא לתת כח—לתת כח לעצמי, לאחרים, וכביכול, למעלה, כמש”כ תנו עוז ל-לקים

עוד בענין מספר קמ”ח (יום י”א כסלו, תשע”ג): מספר פסוקים בפרשת ויצא: קמ”ח, סימנה: חלק”י, מחני”ם. כך רשום בחומשים

ופרשת ויצא מעיקר ענינו עבודת הפרנסה של יאע”ה, שעבד עבודה קשה מאוד, והצליח כנגד מניעות עצומות לעמוד בצדקו עשרים שנה אצל לבן הארמי (הרמא”י). ויש הרבה להאריך בזה בעזה”י, וכבר דש בו רבים בספרים רבים, ובקשתי מעומק לבי שיתן לי הבור”י אפשרות לקבץ ולהוסיף ע”ז ממעייני, אבל כעת אני תקוע כמו יעקב עצמו שלא הי’ אפשר לו אז לעסור בתורה, לפחות כפשוטו, שיהי’ חלק”י כמוהו, כי עסק זה הוא חלק”י כמו שכבר כמה העידו ע”ז. וענין מחני”ם י”ל עפ”י פרש”י שם למחנה המלווה אותי מחוץ לארץ הוא ענין חלק החולין של דבר, היינו מה שהבאתי לעסק זה מלימודי ועבודתי בחוץ לארץ והמחנה המלאכים של ארץ הקודש המה ענין עבודתי להפוך החומר לקדושה כאן, וק”ל, והקב”ה ברוב הסדו מיר לי רמזים נפלאים ונוראים כאלו ומלמד אותי לראות בהם פירוש של טעם, בעז”ה, שיוסיף לי כהנה וכנה אין מספר וקץ של אור עליון אמיתי להאיר חשכי, והרים אותי מאפרותיי, ושלא יכלו רחמיו ולא יתמו חסדיו לצח סלה ועד, אמן

מוש”ק ראה, תשע”ג

אמר רב המנונא לא חרבה ירושלים אלא בשביל שביטלו בה תינוקות של בית רבן, שנאמר שפוך על עולל בחוץ וגו’, מה טעם שפוך, משום דעולל בחוץ… אמר רב יהודה אמר רב מאי דכתיב אל תגעו במשיחי ובנביאי אל תרעו, אל תגעו במשיחי אלו תינוקות של בית רבן, ובנביאי אל תרעו אלא תלמידי חכמים. אמר ריש לקיש משום רבי יהודה נשיאה אין העולם מתקיים אלא בשביל הבל תינוקות של בית רבן, א”ל רב פפא לאביי דידי ודידך מאי, א”ל אינו דומה הבל שיש בו חטא להבל שאין בו חטא. ואמר ריש לקיש משום ר”י נשיאה אין מבטלין תינוקות של בית רבן אפילו לבניין בית המקדש. (שבת קי”ט

כונתי לרשום קצת ראשי פרקים לענין שם עסקי “בסתר עליון” שבחרתי לפני שנים, ולהוסיף על מה שכבר מצאתי בס”ד רמזים נוראים

בספר אוצרות חיים, שער העקודים, פרק ב’, והנה אותם הארבע אלפי”ן שציירנו לעיל בחוטם, הם נכנסים בפה,  והם נעשים שם ארבעה הבלים. והנה ארבע פעמים הב”ל הוא בגימטרייה קמ”ח, כי על ידי השיניים שבתוך הפה נטחנים אותם הארבעה הבלים, ונעשים קמ”ח ונגמרת פעולתן. עכ”ל

ואעתיק מקצת דברי פירוש מתוך מדבש שם: ור”ל אלו ארבע האלפי”ן בהיותם בחוטם (עיין שער טנת”א, פ”ב) היו רק בחינת הבלים שאינם מורגשים, לכן בחוטם נקראים כל הארבע אלפי”ם רק הבלים, אבל כשנכנסו לתוך הפה, על ידי טחינת השיניים שבפה נגמרת פעולת ההבלים כדלקמן, והיינו דכל הבל מתחלק לבחינתו, ונעשים שורש של אורות הפנימיים והמקיפים, ושורש אל פנימיות הכלי וחיצוניות הכלי, כשהם עדין בתוך הפה וכו’, עי”ש

ועוד מביא דברי הרמ”ז (קול הרמ”ז אות לו) מה שהרב ז”ל מצרף את הארבע הבלים למספר קמ”ח, זה סוד מ”ש רז”ל (אבות פ”ג מי”ז) שאם אין קמ”ח אין תורה, ור”ל לולא שארבעה הבלים נטחנים על ידי השיניים ונעשים קמח ונגמר פעולתן, לא היה אפשר לגלות הכ”ב אותיות התורה שמהם נעשו הכלים, ועתה שנעשה קמ”ח יש יכולת לפה להוציא הכ”ב אותיות התורה על ידי חמשה מוצאות הפה. וכן אם אין תורה, ור”ל אם אין כלים הנעשים מכ”ב אותיות, אין קמ”ח, לא היו יכולים הארבעה הבלים להתגלות בתוך הפה, כי באמצאות הכלי שהם הכ”ב אותיות, מתגלים הארבעה הבלים שהם העשר ספירות, ונמצא כי התהוות הכ”ב אותיות בתוך הפה צריכים אל ההבלים, ויציאת ההבלים מן הפה צריכה אל הכ”ב אותיות שהם הכלים. וכן פ”ה וחוט”ם מספרם יחד קמ”ח, להורות שעיקר גלוי אות הד’ הוא מחוטם ופה, אבל באזן היה נעלם. עכ”ל

ועי”ל בפ”א, (במתוק מדבש דף לח-לט, עש”ה) שמשמע שם ששורש כ”ב אותיות התורה, והיינו גלוי התורה, הוא שם באורות היוצאים מן הפה, דהוא תחילת התהוות כלים, אבל למעלה ממנו עדיין אין גלוי תורה. והנה הערבעה הבלים אלו הם שורש התורה וקודם לה

ואני רואה בזה דגבוה מאוד העסק שלי, דהנה הקב”ה נתן בלבי לבחור שם זה בסתר עליון, לחשוב עליו שהוא בפשט משהוא שמבטא עסקי בזה ומיד בדקתי לדעת גימטרייה שלו לדעת אם זה מכוון עלי באיזה אופן וראיתי שיצא ממנו המספר שווה לשמות שלי ושל אשתי ושל מספר קמ”ח, וקבע מקום בלבי שזהו השם של עסקי, דלפי הפשט העסק נובע מצורך לקמח, והיינו פרנסה, בחינת אם אין קמח אין תורה, בפשט. ואלו שמאמינים כמו שצריך, בהשגחת פרטית, ומסתכלים על כל דבר שעובר עליהם שהוא מכוון בפרטיות מוחלטת מן תמים דעים, ית’, ומחפשים לדעת מה מרמז הוא, ית’, בכל הדברים, מבינים שודאי מילתא היא זה, וא”א להכחיש ולומר דאינו מילתא. ולא אאריך לפרש הדברים שעלו בלבי ובדעתי מ”מציאה” זה שמצאתי משום גבוה הדברים מאוד, אלא אגיד שיודע שיגעתי מאוד ומצאתי לכן אני מאמין. וידעתי שגבוה מאוד עסקי אלא לא ידעתי כמה גבוה…ומכוון למה שכתב הרב יהושע הכהן, הי”ו, דעסקי הוא מעשה ייחודים ושהוא גבוה מעסק התורה, עיי”ש, והנה ענינו בארבעה הבלים אלו שהם שורש התורה, שעדיין נמצא בתוך הפה ועדין לא הגיעה לבחינת כלי (ושמיירי באדם קדמון וכלי היינו בתכלית הזיכוך ובהירות, ושכל התארים שם “אפילו דרך משל אינו ראוי לכנות שמות אלו באדם קדמון” (מתוק מדבש לעיל דף י”ח ,עיש”ה

ומובן לי בזה כמה ענינים אבל אמנע לכתוב אותם מטעם רממותם, אלא רמז אחד: הבל היופי, כתבתי קצת מזה כבר איך שיכול להיות דבר הציוני ביותר להיות מונח בו סודות העמוקות ביותר, והוא מן התמיהות הראשונות וחזקות שהי’ לי (כשהשתדלתי ליישב הכרתי וידעתי שאני עוסק בדברים רמים ונשגבים באמנות שלי עם המציאות שאמנות הוא מקום דוקא שמופיע הבלי העולם ביותר, היינו חציוניות ושטחיות וכו’ כידוע. ועתה הוראתי לדעת עוד ישוב בזה, וצריך לדעת שרמזים אינם איזה דבר קל אלא צריך להבין שמה שנקרא ‘מקום’ גבוה כזה בשם הב”ל, מילתא היא, והמבין כבר מבין

ועוד רמז בקיצור: יש לשאול: האם כשטוחנים הבל יצא מזה קמח? ומרמז למה שתמו עלי רבים שא”א להתפרנס מאמנות.  ואמנות הוא בחינת הבל, שאין בו ממש, דמצד החומר אינו אלא צבע ובד ואין לא שום תכלית “פרקטי” לקיום העולם, (עיין בזה בעמק דבר ביאור מחלוקת קין והבל) ורואים שמהב”ל אפשר לטחון קמ”ח, היינו להתפרנס. וזה, וכל הענין כאן מחזק אותי לנצ”ח, אין שיעור, והקורא הכתבים שלי והמכיר אישית עסקי בזה בחיי ההבל על פני האדמה יודע כמה חיזוק אני צריך בזה תמיד, ישתבח ובורא עולמים ית”ש לעד, ומי שזוכה להבין קצת בעבידתי אמנות זה שם יכול לקבל הרבה חיזוק, ואכמ”ל

אגב נבין מאמר חז”ל הנ”ל גבי הבל פיו של תינוקות של בית רבן, אמאי השתמשו לשון הבל פיו, ואמאי לא אמרו דיבור של תינוקות של בית רבן דמיירי בעסקם בתורה, והיינו בדיבור, אלא י”ל דבחינת תורת התינוקות הוא הבל והיינו קודם הדיבור, דעדיין דיבורים שלהם הם בשורש, בתוך הפה, בכמה בחינות, שכל אחד יכול להבין, ואינם כמו דברי תורה של מבוגר שהם דיבורים ממש אלא רק כדיבור בכח ולא בפועל. מגלה עוד בזה, על פי הרמז כאן, שתורה כזה הוא גבוה יותר מתורה של המבוגר שיצאו כבר לכלי הדיבור של חיתוך אותיות, אבל הבל פיו הוא תורה בשורשו שגבוה הרבה, דעדיין לא יצא לאויר העולם ואין לא שום התגשמות, וזה ענין של אינו דומה הבל שיש בו חטא להבל שאין בו חטא, והבן

featured image:

 ויחלם והנה סלם מצב ארצה וראשו מגיע השמימה והנה מלאכי א-קים עלים וירדים בו

 (בראשית כ”ח:י”ב)

And he dreamed and behold a ladder erect on the ground and its head reaching to the heaven, and behold G-dly angels ascending and descending on it.

(Bereshit 28:12)

Oil on canvas

ציור שמן על קנבס

תשע”ז

140 cm. x 90 cm.