נחוץ לי הילעשות ציור על זה הנושא כי עניין של ציור בכללות הוא עניין של ביטול. הצלחת הצייר היא תלוי בכמה האמן זוכה לבטל את עצמו ויהיה נעלם מן המציאות. כל שאנינמצא, זה רק מפריע לציור של משמעות, של ממש, להתבצע

להמחיש הרעיון: אדם יושב בחדר ורוצה לצייר ציור של מה שהוא רואה בחדר. אם הוא נמצא, כגון אם הוא מדבר עם מישהו שם, והוא מתעניין בעצמו ובמה שהוא מדבר, אכ, פשוט שהוא לא יכול להתעניין, באותו עת, במה שהוא רואה בחדר, וכל שכן שלא יכול לקלוט הפרטים במה שנמצא שם, וכו‘. פשוט—צייר צריך לבטל את עצמו למציאות שסביב לו, למציאות שהוא רוצה לעשות ממנו תמונה. כל כמה שהוא מצליח להסיח דעתו מכל דבר חוץ מן המציאות של הנושא של תמונתו, כך הוא יכול לקלוט פרטי‘, כך הוא יכול להתבונן בכללותי‘, כך הנושא עושה רושם בנפשו, כך הוא זוכה לרדת לעמקו ולהבחין מהותו האמתי, וכך הוא יכול להעביר כל זה לקנבס שלו. כל תלמיד אמנות מודע לזה

במובן, כן הוא במציאות כשמצייר מן הדמיון“. רק על ידי שהוא מסיח דעת מעצמו, ממחשבת שגרתית שלו, רק בדרך זה יכול הוא להכניס את עצמו לעמקים, להתבוננות שיביא לו לצייר דברים הראויים לצייר” , שהם שווים השקעתו, שיביא תועלת לעולם

אם כן, שכל עיקר ענין של צייר הוא ביטול, אכ, נחוץ לו לאחוז, בכז, בעניין: אם אין אני לי מי לי. כי על ידי ביטול יכול להיות באמת מוזנח מן המציאות. ואם האמן לא ידאג לעצמו אף אחד ידאג לו. לכן אם אין אני לי וכו‘”, שצריך על כל פנים איזה עזות דקדושה“, שאינו מבטל את עצמו לגמרי אלא אוחז באיזה עקשנות ותקיפות, איזה נקודה של עצמיות שהוא לא מוותר עליו לעולם, בחינת: “אם רוח המושל תעלה עליך מקומך אל תנח” (קהלת י‘:ד‘). כי אעפ שעזות, אנכיות, היא דבר שלילי מאוד, וכמו שאמרו זל: עז פנים לגיהינום (אבות), אבל זה היינו עזות דסטרא אחרא. אבל עזות דקדושה נצרך לאדם מאוד, בחינת הוי עז כנמר” (אבות פה), שאא להשיג שום מעלה בלעדיו. והוא עניין כל תפילתנו להשם, יתברך. כי מי הוא שיעז לומר לרבינו של עולם: אל תעשה ככה אלא תעשה ככה. האם יודעים יותר טוב ממנו? אלא, בכז זה רצונו, יתברך, שנעז פנים כנגדו, כביכול, ולבקש כל צרכנו ולהשיגם. עיין בזה בליקוטי מוהרן א‘, סימן כב, אות ד‘, וסימן לאות ח‘, ובסימן קמז, ובסימן רלא, דברים מבוארים היטב. שצריכים עזות דקדושה להצליח בכל דבר. וכן הוא בציור, אעפ שעיקר הצלחת הציור הוא על ידי ביטול, ממ, אם אין אני לי מי לי

featured image:

אם אין אני לי מי לי

(אבות, א’; י”ד)

If I am not for myself who will be for me.

(Mishna Avos, 1:14)

Oil on canvas

ציור שמן על קנבס

תשס”ז

30 cm. x  40 cm.