אחד מי יודע, אחד אני יודע

005)

אחד מי יודע, אחד אני יודע

(הגדה של פסח)

Who knows One, I know One.

(Passover Haggadah)

Oil on canvas ציור שמן

תשס“ח

50 x 70 cm.

Exhibited:

• (first version) Crown Plaza Hotel, Jerusalem,Israel; one-man standing exhibition of paintings. 2008
• Bais HaBaal Shem Tov, Jerusalem, Israel; one-man standing exhibition of paintings. 2009
• Hechal Shlomo Museum, Jerusalem, Israel; one-man standing exhibition. 2010-11

כוונתי בתמונה זו הי‘ לבאר ענין אחדות השם, ית‘, ולפתח התבוננות ו“דו–שיחה ביני לבין ציור שלי“, לחקור הכוחות הטמונות בציור לבטא אחדות השם

כמובן, “אחדות השם” הוא מושג רוחני לחלוטין ולכן שולל כל דמיון, ולכן הוא עומד בתוקף כנגד כל דרך ציור שמטרתו לייצר דימוי דבר. ופשוט שאין אפשרות כלל לצייר ציור על אחדות השם אלא דרך מופשטת

אבל אפילו דרך מופשטת הוא בפשטות בסתירה עם הנושא—אחדות השם, כי אחדות השם הוא שולל הכל, כל הבריאה כאין כנגדו, וכמש“כ: “אין עוד מלבדו,” וכמש“כ: “ולא ראיתם כל תמונה

ובאמת עיקר עבודתי באמנות בכללות הוא להיכנס בסתירה הזאת—כי עיקר כוונתי בזה העסק ודאי הוא לפעול ייחודים, להאחיד את הבריאה להשם יתברך ולהראות שאין עוד מלבדו, כי זה תכלית של כל יהודי בכל מעשיו, דיבוריו, ומחשבותיו, לייחד שמא דקודשא בריך הוא ושכינתי‘, ולכן בחרתי לעשות תמונה זו, כי הוא מבטא עיקר עבודתי

ויש לבאר כזה: כל מה שכתבתי עד כאן, על עצם הסתירה בין עשיית אמנות לבין אחדות השם יתברך, הוא נכלל במילים: “אחד מי יודע?” והיינו—שאלה: האם אפשר לדעת את השם יתברך? הרי: “לית מחשבה תפיסה בי‘ כלל“, בלשון תיקוני זהר (י“ז). או: “אם היית יודע אותו היית אותו“, בלשון הרמב“ם, ז“ל. והיינו בשכל ודעת אדם אי אפשר בשום פנים ואופן לצייר שום השגה בו, ית‘, (ואם חשבת שציירת אותו, הרי זה עבודה זרה.) והיינו כל מחשבה שהיינו אומרים: “תפסתי משהו ממנו, ית‘”, טעות מעיקרא ואסור היא. וכל שכן שאסור וטעות לקחת מחשבה זו ולצייר אותו בצורה גשמי, חס ושלום, שזה ממש עבודה זרה, ר“ל

אבל ממשיך הפייטן הקדוש: אחד אני יודע

ויש לפרש שאין עיקר כוונתו בידיעה בעלמא, שאני שמעתי וגם אני מאמין שיש א–קה קדמון וכו‘, אלא יש לפרש, (וזה כוונתי בציור זה ובציורים שלי בכללות)—אחד אני יודע, יודע לשון חיבור, שכן מפורש במקובלים שדעת הוא המחבר בין המוחין ובין המידות, בחינת: “וידעת היום והשבת אל לבבך כי ה‘ הוא הא–קים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד.” וכמו שאומרים בעלי המוסר: מה שאתה מבין בשכל צריך לשים על הלב, שממנו נובעת המעשים. וזהו החיבור, שידיעת במציאות השם ית‘ יהי‘ על הלב, שאדם יפעל מעשיו על ידי חיבור מחשבתו במציאות השם

יש בזה אריכות דברים מאוד מאוד כי, כאמור, המשפט זה: “אחד מי יודע, אחד אני יודע” מקיף כל עבודתי באמנות, אבל כאן כבר פרשתי עיקר ענינו, שמעשה ציור יהא בחיבור מחשבה עם הבורא, ית‘. ועי“ז כל פרט ופרט שעולה במחשבה בדרך הציור אני מחבר אותו למעלה, והוי מעשה ציור מעשה ייחודים ממש

והדברים כמובן עמוקים וגבוהים מאוד, ומאוד קשה לדבר עליהם כלל, אבל בסייעת דשמיא כתבתי פורתא, ובהמשך, בעזה“י אכתוב עוד על זה