smooth wall

smooth wall

posted in: Blog | 0

 

I have heard taught in the name of the Ba’al Shomer Emunim, ztz”l, HaRav Ahron Rothe, that in our generation to attain emunah will be as difficult as climbing a smooth wall.

It was suggested: How does one go about such a thing? He jumps. And falls. And tries again endless times. In other words, one lives with emunah a bit, and then falls from it. Over and over. Conclusion: this is Hashem’s will for us: to try.

However, it seems to me that there must be a wisdom by which one truly can attain and live by emunah, and not remain with the reward of the effort alone. It seems to me clear beyond doubt from the words of our Rabbis of blessed memory that we can definitely acquire emunah. And that we are obligated to attain emunah. If so, what is this wisdom by which we can attain emunah?

It seems to me thus: behold, there are creatures which have no problem in climbing a smooth wall, such as the ant, and similar such creatures. I do not know in truth what attribute there is in the ant, etc. which enables him to climb where a human cannot, but it seems to me that it doesn’t matter the actual reason in this, for we are speaking only in analogy, that to achieve emunah is likened to climbing a smooth wall; there I bring the analogy of the ant who does succeed with this, and state: If a person will make himself as if he were an ant, or similar such creatures, he will also be able to climb the smooth wall, that is: achieve emunah. What is the p’shat?

The p’shat is that, to the ant, the wall is not smooth. Since he is so small, therefore, certainly, to him, the wall is full of crags and crevices, he has plenty onto which to grasp in his climb. (Again, I am not speaking necessarily of the reality; although it is certainly true what I am saying; nevertheless, it might be another aspect of the ant’s structure that more essentially enables his ascent) Yet in any case, at least for the sake of analogy—for the ant—the wall is not smooth.  This, it seems to me, is our advice. The person must make himself small, but extremely small; till he is no longer a man, rather a worm. As King David, may peace be upon him, said: I am a worm and not a man (Psalms 22:7). If so, then the wall is not smooth, there are many crags and crevices with which to hold.

The matter is that the concept “smooth” is a relative term. To a man a wall is smooth and unclimbable. To the ant it is not smooth. One should make himself as the ant, if that is what is required to be able to climb the wall. For it is impossible that to live with true emunah, should be unattainable.

The tzadik has come to tell us that emunah in our time is as hard as climbing a sheer wall. But he certainly said so only to increase our hope and faith. He certainly only wished to strengthen us, that when we see how difficult it is to live in emunah, we should know that we are in a special situation that was never before. But he only intended to strengthen us, and certainly there is a solution by which we can achieve emunah. Emunah requires us to believe there is a solution!

And from the analogy itself we can learn the solution; that is: to make ourselves miniscule; that is: to rid ourselves of pride entirely. To the extent where we are no longer considered a man, rather  have become a worm. And not to think: this solution is too difficult, is unrealistic, is impossible to achieve; for, behold, King David, may peace be upon him, achieved it! And he is King David! And even so, he nullified himself, until he left the category of man and became an insect. All the more so it should be possible for us, who are far from his stature, his greatness, and already much closer to being like insects.  And that HaKadosh Baruch Hu gives us such a difficult challenge that requires us to achieve the stature of King David, may peace be upon him, in order to succeed with it; behold He surely has great confidence in us; otherwise He would not give us such a test.

 

קיר חלק

שמעתי בשם הרהק רא ראטה, זצל. שאמונה בזמנינו הוא כלהיתפס על קיר חלק. שקופץ ונופל, ומנסה אין סוף פעמים. ומסיים שכנראה זה רצון ה‘: לנסות עוד ועוד. אבל נל שצריך להיות דעת שעל ידו אפשר להצליח באמת, ולא נשאר בשכר עבודה בלבד. אלא באמת להשיג אמונה. וכן מוכרח מדברי רבינו (ננמח), זל, שבוודאי אפשר להשיג אמונה. וחייב להשיג. ואכ מהו הדעת הזה ואיך באמת להשיג אותו?

ונל דהנה יש בעלי חיים שאין להם בעילהיתפס על קיר חלק, כגון נמלה וכד‘. ואיני יודע באמת מהו המידה שהם שונים בבחינת גשמי מאדם שמאפשר להם להצליח להיתפס, אבל נראה שאין נפקא מינה בזה, כי מדברים רק במשל, שלהשיג אמונה הוא נמשל ללהיתפס על קיר חלק. ולכן דרך משל אני מביא את הנמלה שכן יכולה להיתפס. ואומר שאם אדם ישים את עצמו כנמלה וכדהוא גם יכול להיתפס, והיינו להשיג אמונה. ומה הפשט?

הפשט הוא שלנמלה הקיר אינו חלק. שכיון שהוא ככ קטן אז וודאי אצלו הקיר הוא מלא בליטות וגומות שעל ידם יש לה ממה להיתפס. (שוב, לא מדברים על המציאות דייקא, שאעפ שנכון הוא על פי המציאות מה שאני כותב, ממ יכול להיות עיקר סיבת יכולת הנמלה להיתפס הוא דבר אחר). אז ממ לפחות דרך משללנמלה, משום קטנותה, אין הקיר חלק. וזה, נל, העצה. שהאדם צריך להקטין את עצמו , אבל הקטנה במידה מרובה מאוד. עד שאינו איש, אלא תולעת. כמו שכתב דהעה. ואז הקיר אינו חלק, אלא יש לו הרבה בליטות וגומות שאפשר להיתפס על ידם.

הענין הוא, כידוע בחוש, שכל דבר שנחשב חלק היינו הוא רק חלק לפי יחסו לדבר אחר, אבל ליחס לדבר שלישי שמא אינו חלק כלל. וכגון זה: קיר הוא חלק ליחס מידת אדם, אבל לדבר קטן, כגון נמלה, אינו חלק כלל. ודוק היטב דכן הוא בכל ענין. וכאן, צריך להבין שאא שיש מציאות של אי אפשר להשיג אמונה באמת כמו שצריך.”

אלא בא הצדיק ואומר לן שאמונה בזמן הזה היא קשה להשיג כמו להיתפס על קיר חלק. אבל ודאי רק אמר כן כדי לחזק אותנו, והיינו לומר לן שאל ייפול רוחנו כשרואים כמה קשה הדבר. אבל הוא, זל, ודאי כיון בזה רק לחזק אותנו, וודאי יש פתרון להשיג אמונה. והאמונה מחייב אותנו להאמין שוודאי יש פתרון!

ומן המשל נלמד הפתרון, והיינו להקטין עצמנו. אבל צריך להקטין את עצמנו ככ עד שיוצאים מגדר אדם והיינו תולעת. ואל תומר שהוא פתרון קשה מדי, ואא לקיימו, כי הרי דהעה השיג זה. והוא מלך, ואעפכ הקטין עצמו ככ עד שיצא הגדר אדם והוי תולעת. כש שראוי לנו לעשות כן, שאיננו גדולים כמו הוא, ולא קרובים לגדולתו. וזה שהקה נותן לנו נסיון קשה ככ שצריכים להשיג מעלת דהעה להינצל ממנוהרי שיש לו, ית‘, ביטחון שנשיג דבר זה, להשיג דרגת דהעה. אחרת לא הינותן לנו ניסיון זה.