יום ה‘ לך לך, תשע“ג
בימי עורון שלי הייתי מסתפק והקרתי וכו‘ קצת לדעת הקשר בין שתי ה‘הודאות‘, הודאה הראשון , הייני לשון תודה, לשבח ולתת הודאה להשם, כפשטות הפסוק: טוב לחודות לה‘ ולזמר לשמך עליון. והודאה השני, היינו לשון וידוי דברים, להודות אשמתו, לשון הודאת בעל דין, וכג‘ מודה בקנס פטור, וכדומה. אז חפשתי ולא מצאצי כ“כ לדעת הקשר בינייהו, ובחמלט ה‘ עלי השתא נתגלה לי פשט פשוט
דהנה באמת הכל הבא עלינו מאתו ית‘, על כל אחד ואחד מישראל, הם רצוף אהבה וחסדים טובים בלי שום תערובת רע, כמו שכתב דהע“ה: חסד קל כל היום. אלא מה, משום ערלת לבנו לא זוכים לראות כל דבר לאממתתו שהוא רק טוב מאתו ית‘, אלא רואים רק החסדים הגלוים ביותר, כאו“א לפי מדרגתו, אבל החסדים טובים הנסתרים קצת, כבר צריך עינים פקוחות יותר לראות אותם, והיינו כפי מה שזוכה לשבור התאוות ולהסיר ערלת הלב, מתחילים לראות האמת דכולו טוב
וזהו טוב להודות להשם ולזמר לשמך עליון. להגיד בבוקר חסדיך ואמונתך בלילות. משמע דהודאה להשם הוא דבר תמידי, ולא רק לפרקים של גלוי חסדו, כי משמע דבין בבקרים שרואים חסדיו באור היום בגלוי, ובין בלילות, זמן חושך ועורון, בחינת אמונה לבד, בכל מקרא ובכל עת: טוב להודות להשם
ואיך מגיעים לזה, והיינו כנ“ל, ע“י שבירת היצר והסרת ערלת הלב, והיינו דמודה לעצמו ולפניו, ית‘, שכל הרע שרואה ממני היא, באשמתי, משום שלא עמלתי מספיק לשבור היצר ולהסיר העורון מעיני שכלי., וכשמודה זה, ומהפך את עצמו לעשות הדרוש ממנו, והיינו לשבור התאוות וכו‘ כנ“ל, אז מצוה גוררת מצוה, וע“י הודאה זה בא להודות להשם בלב טוב ובריא, בשמחה, שזכה לראות את אור הבוקר, אור האמת דכולו טוב בלי שום תערובת רע, וכל הרע ממני היא. ודו“ק ותשכח דכל הודאה כולו חד הוא דכל הודאה להשם בא ע“י שמסיר מעצמו ערלת לבבו, והיינו דמודה חסרנו וקוצר ידו בעבודתו ית‘, עי“ז נתגלה לו האמת של הטוב תמידי ממנו ית‘ והודאה גוררת הודאה, דוק ותשכח כי אמת הוא וקצרתי קצת והמבין ישכיל ומוסיף לקח. בס“ד
ולפי“ז נתיישב מה שק“ק לבהין בתפילת שחרית שמתפללים: לפיכך אנחנו חייבים להודות לך וכו‘ ולתן שבח והודי‘ לשמך, דק“ק: להודות לך ולתן הודי‘ לשמך, היינו הך לכאורה, ותרתי ל“ל. ולפי הנ“ל נתיישב, דלהודות לך היינו מודה ומתוודה על אשמתו שאינו מכיר טובתו כראוי, ואחר כך מגיע ללתן שבח והודי‘ לשמך, והיינו להודות בלב מלא אהבה ושמחה, לשון טוב להודות להשם ולזמר וכו‘ לשון תודה
featured image:
שיר “שמחת עולם”
ספר ” שירי קודש- כינור בן דוד ” מרבי מ.י. ווינשטאק))
Song: “Eternal Happiness”
(From “The Harp of the Son of David, Holy Poems” by M.Y. Weinstock)
Oil on canvas
ציור שמן על קנבס
תשס”ט
70 cm. x 100 cm.
שמחת עולם
אשמח מאד ואגיל,
כי ה’ בורא כל אתי.
אני עבדו עובדו,
ובנו עושה רצונו.
לא על עפרות תבל
מבטחי, אשים עיני.
מנעמי העולם חמדות
הארץ, לא שבו לבי.
למרומי רקיע, שם עם
מלאכי רום אתרועע.
הם מה עזוז חפצם,
לפאר ולרומם צור יוצרם.
גם אני אשחק לעפר,
ידי ורגלי יעשו מעשה ה’
מח קדקדי יעלה מחשבות
ה’, והם על מי מנוחות ינחוני.