אמרי אנשי: הכעסן, אין לו אלא כעסו. כוונה בזה, שהכסען חושב שהוא מרוויח בכעסו, שהוא ישלוט על המצב שכנגד רצונו על ידי כעסו, שהוא ינצח את אלו שכנגדו על ידי כעסו, וכו’. אלא, אין לו אלא כעסו. שלא מרוויח כלום, לא שולט, לא מנצח, לא משתיק את העולם. אין לו אלא מידה רעה שלו, זה לבד חלקו
וכן בשאר מידות רעות. כגון קנאה. תאווה וכו’. לא מרוויחם כלום. רק רוכשים המידה רעה עצמה
וכן המתנגד, אין לו אלא התנגדותו לבד. לא מרוויח יותר מזה. לא משפיל את זה שהוא מתנגד עליו, אלא רק משפיל את עצמו. והשני מרוויח
לכן צריכים להיזהר מאוד ממידות רעות כאלו, כי תמיד מרגיש שירוויח בזה, ובאמת רק מפסיד. וצריך להיזהר ממידות אלו אפילו במקצת, כשהם רק טמונים ומכוסים בתא-הכרה שלו, בנסתרות לבו. כי לפעמים שיהי’ איזה נקודה רעה, קטן ונסתר, אבל הוא טמון במרכז לבו של אדם, וממנה נובע רוב מעשיו, רחמ”ל
שמעתי פעם על מישהו, בכדי לנקום בהוריו, רצה להרוס את חייו, והתחתן עם מישהי ממש גרוע לו, רק כדי שיהי’ בזה צער להוריו. וכן שמעתי פעם ממחנך אחד, תלמיד חכם גדול, שאמר שאומרים שעיקר סיבת ה”נושרים” בדורנו היא שהם רוצים לנקום בהוריהם
עד כדי כך, בן אדם. שעדיף לו להרוס את חייו, רק שאחרים לא יהי’ להם נחת ממנו. ומסתבר שהוא הדין כלפי הקב”ה. שמוכן להרוס את חייו, עולם הזה ועולם הבא, מצד טענה וכעס שיש לו על הקב”ה. אומר בפנים: רק שלא יהי’ לו נחת ממני. השם ירחם
לכן, התרופה כנ”ל. להשגיח היטב על כל מה שקורה אתו. מחשבה, דיבור, ומעשה שלו. וגם תגובות של אחרים אליו. ומה שקורה מסביב לו. להיות שקדן על הרצון לדעת מהות הרמזים שהקב”ה מרמז לו. כי הכל בהשגחת פרטית ממנו ית’ על האדם, בתכלית הדקדוק. הכל מכוון להחזיר את האדם אליו יתברך
אז תפקח על השגחה שלו עליך. ומוסיף להתפלל ולהתחנן: שגיאות מי יבין, מנסתרות נקני. (תהלים י”ט:י”ג) ושָׂם דרך אראנו בישע א-קים (שם נ’:כ”ג
*
ובכל מקום מידה טובה מרובה. (שכן מה שאמת כנ”ל אצל מידות רעות, כל שכן שאמת הוא אצל מידות טובות.) וכגון בעל אמונה, אין לא אלא אמונתו. והיינו, שכל דרכיו הם ספוגים וגדושים באמונת הבורא ית’. וכן בשאר מידות טובות כגון עין טובה, ונדיבת לב, וכדומה
נראה שהענין במידה טובה הוא, שכיון שהכל נובע ממידות טובות שבקרבו, אז יש לו סייעתא דשמיא בכל ענין, וכל רוח שנושב לא יזיז אותו מן המידה שבו. ותמיד חוזר עלי’ ופועל ממנה. וגם, אע”פ שלא רואים תוצאות בעולם, מה שפעל מידה טובה שלו. מ”מ אין לו אלא מידה זו. והיינו שוודאי פעל כל פעם, אלא פעל בהעלם ולא תמיד בגלוי
לכן הקובע ומחזק במרכז דרכו איזה מידה טובה, אשרי לו, אשרי יולדתו, אשרי זרעו, ואשרי העולם שהוא נמצא בו
featured image:
בארך אפים
(ממשנה אבות, ו’; ו’)
(The Torah is acquired through) patience
(Mishna Avos 6:6)
Oil on canvas
ציור שמן על קנבס
תשס”ט
35 x 25 cm.